4
אל מול נוף בקעה
,בעקבי גור ארנבת
בתלמי אלומות
.בואכה חוף כנרת |
3
יעל
ועדי
,במורדות יששכר
ועימן שה וגדי
.אל חלקת התמר
|
2
בהפציע השחר
,ושירי בלבבן
מצל הר תבור
.אל גלעד וגולן |
1
עדי ויעל
,עם תרמיל ומקל
יצאו לטייל
.בבקעת יבנאל |
8
עם אבק בשערן
,וחיוך פה רחב
חלקו כיף מתהולל
.עם צביה וזהב |
7
ועם רדת הליל
,גם עדי גם יעל
חזרו לביתן
.בין זיתי יבנאל
|
6
והרחק שם במים
,שכשכו אמנונים
ליעל ועדי
.סודם ממתיקים |
5
בין אלף ובית
,בניחוחות שוקולד
על גדת ירדנית
.שעשע רך נולד |
שירים |
טיול
בבקעת יבנאל
לנכדותי
יעל ועדי
בנות המושבה יבנאל
|
|
|
|
|
3
,וכמו במופע זיקוקין מתוזמן
.נמלטות הגלקסיות לקצה העולם
,״הכל מתנפח
ממש כמו בלון״
,הסביר אור מול מחשב
.עם הרבה הגיון
|
2
סיפורנו מתחיל במפץ די גדול
.בו נברא יקומנו הקט אך אתמול
"פוטונים ברקע"
,הוקסמה אז ניצן
מול שיפעת קרני אור
.שפרצה לעולם |
1
שלושה נכדים נענו לאתגר
.לצאת למסע מפרך ומוזר
,עם אי.קיו בכילם
,מנבכי העבר
,על כנפי הדמיון
.אל צפונות המחר
|
6
,קואזר משמאלנו, פולסר מימין
.וגם סופר נובה מתפרץ מלפנים
,אין רגע משמים
.הכל שם רוחש
,"היקום חי ובועט"
.אור ממש התרגש |
5
ופתאום, במסלול מעוקם יחסית
,המציית לחוקי הכבידה הכללית
:נזעקה לה ניצן
!״שימו לב חור שחור
אין כל דרך לחזור
.אם ניפול אל הבור״ |
4
מסענו ממשיך ביקום מתבגר
.בו רב האפל על כל מה שזוהר
"קצת חומר חסר"
,הסיק שקד בדאגה
״או שמא סתירה
.באותה
משוואה״ |
|
8
,ומכל המקומות שאפשר לדמיין
,דוקא סביב כוכב צהבהב מזדקן
,על פלנטה כחולה
,לא הרחק מן הים
,שיפולי הר כרמל
.סוף מסע, יקנעם |
7
ענני מגלן כבר חלפו מאחור
.ואל אנדרומדה כמעט שתי שנות אור
"מתקרבים אל הבית"
מורה שקד הנלהב
,אל זרוע אוריון
.שם בשביל החלב |
שירים |
מסע ביקום
לנכדי
ניצן, אור ושקד
בוגרי קורס
קוסמולוגיה לטף
|
|
|
|
|
2
,וסבא, הנוהג לקיים הבטחות
.אחז בידיהן של שתי הבנות
,״הרכבת מחכה, רוצו מהר
,תיפסו מקומות, שלא נאחר
ואל תשכחו לחגור חגורות
.גם לכלבלב וגם לבובות״
,״ואיפה סבתא?" פתאום כך יעל
."לא רוצה בלעדיה לצאת לטייל"
|
1
,יעל ועדי שיחקו בסלון
.וסבא ממול נימנם עם עיתון
,״הבטחת, הבטחת!" זעקו הקטנות
.לקחת איתנו גם כלבלב ובובות"
הבטחת טיול לארץ שום-מקום
,בה אין כל חוקים וחסר הגיון
,הירח מרובע, ובכלל לא עגול
."וגם
את השמש צבעו בסגול
|
4
,משדות הבקעה אל פסגות ההרים
.וכבר פרחי עננים בשמים ורודים
...הי מה קורה פה, הקטר קצת נוחר
!אני מקווה שלא נאחר
,מזגו קפה לקטר, וקצת עוגיות
.שלא יתעצל וימשיך לעבוד
עוד מעט קט והנה הכריזה
.תחנת
שום-מקום כבר בטווח נגיעה |
3
.ואנו בדרך, וסבא בוהה בחלון
.וסבתא ליד מנמנמת בלי עתון
"?אני קצת צמא, אולי יש פה תה"
.נשמעה הקריאה ממושב בפינה
"...כלבלב מדבר, משונה ביותר"
.לחשו הבובות באזני התאומות
"דברים מוזרים מתחילים כבר לקרות"
.אמרה אז עדי וצפתה לבאות
|
6
,לא פוחדת בכלל" הבהירה עדי"
.וחגרה למותניה בלון ענקי
,יעל רכובה על מרבד של קסמים
,סבתא וסבא על שני מטאטאים
וארבע סנוניות נושאות הבובות
.בין שפעת עננים מעל הגבעות
רק כלבלב מנמנם שם ליד מזוודות
.מול ירח חייכן וקרני נגוהות |
5
,אוחזת סבתא בידה של יעל
,ועדי עם בובות וכלכלב מזדחל
וסבא גם כן על שטיח אדום
.בשורה ארוכה בכוון המלון
,ובעוד התזמורת מנעימה בדרכה
:צץ ארנב מרקד ובפיו אזהרה
,אין
מדרגות, המלון מרחף"
."תצטרכו קצת לעוף, יהיה לכם כיף
|
8
.בארץ שום-מקום אפסו הבעיות
,הרופאים התפטרו באין מחלות
,השוטרים מתבטלים ואין ניידות
.וצבא מיותם ללא מלחמות
,אין שום פחדים ואין גם תלונות
.אין זאבים ואין מלתעות
,הכל שם חביב, תמיד רק אביב
.צבעים מכל עבר, מרהיב מסביב |
7
.ממעוף הציפור נפרשים הנופים
,בתים אדומים עם גגות לבנים
,פרחים זוהרים על צמרות ובדים
.גבעות של סוכר, נחלי דבש מפכים
,שדות שוקולד, מטעי ממתקים
.ועצים מניבי מחשבי משחקים
,״מדי
מתקתק" התריסה עדי
.והוסיפה יעל "זה קצת לא אמיתי״
|
10
,עדי ויעל שחקו בסלון
,וסבא ממול נמנם עם עיתון
,״הביתה,
הביתה" זעקו הקטנות
.אליהן הצטרפו גם כלכלב ובובות
,״ממש מתגעגעות לבקעת יבנאל
.בין זיתים ותמרים לצאת לטייל״
,הירח שם עגול, ובכלל לא גדול
.וגם את השמש לא צבעו בסגול |
9
.לא הולכים לישון בארץ שום-מקום
,הכל בה מתגשם, אין צורך לחלום
,הרוב ממש ידוע, אולי קצת הפתעות
.אפשר תמיד לדעת אשר הולך לקרות
,״קצת מתחיל לשעמם" נעורה אז יעל
."אינני מוכנה למצב להתרגל"
"ואולי הגיע זמן כבר לחזור לישראל"
.החרתה עדי אחריה בקולה המתגלגל |
שירים |
בארץ שום
מקום
לתאומות עדי ויעל
שותפות סוד
לביקור
במחוזות
הדמיון
|
|
|
|
|
2
,ההיתה זו רק משאת נפש של אם עבריה
.או שמא ביטויה של שאפתנות לא סופקה
?העמדתי בתקוותיה, ההגשמתי ציפיותי
,ומהו תוכנו של חלום, ומה מהותו
.ואיך אדע אם הוגשם או דעך כדרכו |
1
,״היה לי חלום" כך אמרה, לא פירשה
.והישירה מבט אהבה אל בנה יחידה
,החיוך הרפה על שפתיה סודה לא הסגיר
,אך ניצוץ שניתז מעיניה ספק לא הותיר
.אכן נגלתה התמונה לה, במלוא הדרה ופישרה
|
4
,ופתאום, כנוטשת בהתרסה פיזור אחרון
,נושאת עמה סימן שאלה ותפילה בגאון
.בוקעת שלהבת בראשית מליבת השכחה
,הסומא כדרכו מן הסתם לא יראנה
.ואל מפלט האולי יתכנסו שיירי התקוה |
3
.וכמו בחזיון תעתועים זורמים גלי חיינו
מאיגרא רמה של הנה הנה זה בא
.אל בירא עמיקתא של תסכול וכלימה
,הקשת בענן הולכת ונמוגה כדרכה
.וזה החלום מתפכח לו יחד עמה |
6
,״היה לי חלום", כך אמר, לא הוסיף
.מעביר הגחלת לנכדיו הישובים מסביב
,אומרים חלומות מתגשמים לפעמים
.אומרים התמונה על הקיר, רק הבט לפנים
...ואיה חלומי? ההיה או חלמתי חלום |
5
,אך במכת אבחה אחת חוזר הניגון המוכר
.אותו פזמון מייסר, אך קולו צורם מבעבר
אותה קלחת בלתי נתפסת של רוע ואוולת
המכה בפרצוף ללא הרף, ואט אט גוזלת
.את כל מה שנותר מחלום שהיה ונגמר |
|
7
.ובאחת, כבחלום, נעור פניקס מזדקן
,ניער חולות הזמן, מחה רגבי עפר
,מתח שרירים, דרך גידים מאובנים
...גדש ריאותיו, פרש כנפיים והמריא
!ועימו החלום שלחופש נולד
|
שירים |
היה לי חלום
...קצת אישי, ואולי לא
|
|
|
|
|
3
,זכרנו לך מסע גידול ילדיך
,במסירות, ברגישות
.בנחישות,
ובלי כל פשרות
אם ורעיה ברמ"ח ושס"ה
.לאורך הדרך כולה |
2
,זכרתי לך אהבת כלולותיך
לובן שמלתך, זהב הטבעת
,והברק הירקרק בעינייך
.רכות עורך וצדודית חמוקייך
.תמיד מול עיני, מול חושי |
1
,זכרתי לך חסד נעוריך
לכתך עמדי יד ביד
עם חיבוק, נשיקה ועצה
אל עתיד משותף
.בנתיב מפותל לא ידוע
|
6
.אך אתמול, וכבר פעמוני היובל
,חלומות ותקוות כבר הפכו זכרונות
.יעדים ואהבות להישגים ופירות
,אך הניצוץ שהפך להבה
.עוד בוער ומאיר כבראשונה |
5
,האשה שאיתי, תמיד לידי
,צעד לפני כולם, עוגן יצוק
.מארג של תזונה ותבונה
,אזכור לך אשתי חסד גבורותיך
.לכתך עמדי יד ביד אל ארץ לא זרועה |
4
,זכרנו לך אהבת נכדיך כולם
,עולה על גדרה
.מתפרצת, חובקת עולם
,כל אחד עבורך עולם ומלואו
.נושא הגחלת קדימה |
שירים |
זכרתי לך
לרעייתי זהבה
הצועדת עמי יד ביד
לאורך כל הדרך
|
|
|
|
|
2
,זכרונות מזדמנים מעבר שחלף
,ומשאלות מעתיד מעורפל ופרוע
.מתנגשים זה בזה על גשר צר וחלק
משב רוח שובב אז מסית ומדיח
,אל טלאים של עבר מחורר ופרוץ
.הגובל בעתיד סופני וידוע
נעים שם בחוץ, וחיוך מתגנב לפנים
.להקל על הווה סגרירי ופגוע
|
1
.עוד מעט צהרים, הביל מסביב
,רובץ מנומנם ליד שפת המים
.תוהה על קנקנו של עולם וחוקיו
,עינים
ספק פקוחות, לא ממוקדות
,בוהות באדווה הרוחשת, בוהקת
.וסער הלמה/מדוע כנחבא לו מאחור
,ברקע בליל עצים, פס ירוק כהה דהוי
.וכבשי עננים משייטים בשמי אפור
|
4
,מי שמנו בכלל, פלוקטואונים של רגע
.להתיימר להבין גלגוליו של עולם
האם אלה רק מחשבות סרק והבל
.של סב מנמנם לאוושת רעש לבן
,רעיונות של בוסר, נעדרי תכלית מן הסתם
,או אולי בכל זאת מותרו של אדם, שאר רוחו
קריאת תגר ילדותית חצופה מתנשאת
.מול בריאה אימתנית בלתי נתפסת
|
3
כבר צהרים. משנה תנוחה לאיטי
ומניח לגלים הקלילים של המים
,לשאת הדמיון בחטף עד קצה אופק
.מן הבריכה הקטנה אל שולי היקום
,ושם במרחקים, ממש כמו כאן ועכשיו
.מכסה שלווה מדומה מערומיו של עולם
אותה טביעת אצבע רכה וקסומה
.הפורסת חסות על כל זמן ומרחב
|
6
,הגיע זמן פרידה מבריכה מחבקת
במה רדודה לשאלות לכאורה
.על קיום וכפירה בערבוביה מלאה
,ועל זה יאמר, ללא הדר ופאר
:כשרעש הלמה/מדוע כצל מסתתר
...אני קיים משמע אני מהרהר
,ברקע פס העצים כבר משחיר
.ומעל, עדר הכבשים מתכנס אל הדיר
|
5
.רוח ערבית כבר מרחפת על פני המים
,ציוצים פה ושם קוטעים רצף תהיות
.ומחזירים סב מתעורר למציאות שאבדה
?אך מה בכלל אמיתי, מה ידוע
.ואולי
לא היו, לא יהיו, הדברים מעולם
,רק אותות שחוו מסנן חושים מתעתע
בדרכן
אלי מוח טרוד וחרד, רק הן
.תדענה ספר מה עיקר, מה טפל ומדוע
|
שירים |
סער על שפת הבריכה
:על רגל אחת
מה עיקר, מה טפל ומדוע
|
|
|
|
|
2
,התדרוך זה עתה הסתיים
.קוד המשימה: בר-מצווה
.עוד מעט קט ויחל המסע
,סב ונכד יחדיו בגאון
.ישייטו על כנפי הדמיון
בספינת
פדרציה תיקנית
מעבר של יקום קצת פגוע
.אל מחר מעורפל ופרוע
,לפאתי המרחב, לראשית המנין
.למחוזות הזויים של מקום ושל זמן
|
1
,נכד זקוני נענה לאתגר
.לצאת למסע מפרך ומוזר
,עם אי.קיו. בכליו
,וחיוך על שפתיו
.ערוך ומוכן לאירוע חייו
,עטה הגלימה הצעיר בנכדי
,קסדה לראשו מאובזרת בלי-די
.וחרב אור בנדנה על ירך
,לקח קצת תנופה, סבב על צירו
.ודרך כוחות על חבויים בתוכו
|
4
,וכמו במופע זיקוקין מתוזמן
.אצים רצים רסיסים לדרכם
,הגלקסיות נראות כעוסות מתמיד
,נמלטות על נפשן
מחפשות ישועה שם
.בקצה העולם
,״הכל מתנפח
ממש כמו בלון״
הסביר שקד מול מחשב
.עם המון הגיון
|
3
ראשית קורותינו במפץ די גדול
.בו נברא יקומנו הקט אך אתמול
עולם ומלואו מגרגיר ׳אפונה׳
.שגדל ותפח ללא תקנה
״הי, פוטונים ברקע״
דווח שקד המוקסם
על שיפעת קרני אור
.שפרצה לעולם
״אבוי הקרינה אינה אחידה״
.הוסיף במבט של תסכול ודאגה
|
6
,ופתאום, במסלול מעוקם יחסית
,המציית לחוקי היחסות הכללית
נזעק השקד
!״שימו לב חור שחור
אין כל דרך לחזור
אם נחצה את האופק
.וניפול אל הבור״
!אבל אל דאגה
,קפטן קירק בתמונה
.סקוטי וספוק יחלצו מצרה
|
5
ממשיך המסע
ביקום מתבגר
.בו רב האפל על כל מה שזוהר
"המון חומר חסר פה"
,הסיק שקד בדאגה
״או חלילה סתירה
.באותה משוואה״
?האם רק קצה הקרחון לפנינו נגול
,או אולי בכל זאת
,על אף ולמרות
?פרופ' איינשטיין טעה ובגדול
|
8
,ענני מגלן כבר חלפו מאחור
.לאנדרומדה מליון שנות אור
״מתקרבים אל הבית״
מורה שקד הנלהב
אל זרוע אוריון
.שם בשביל החלב
שביטי אורט הקפואים
,מקדמים את פנינו
חגורת סלעי קופר
.מצדיעה
לכבודנו
|
7
,קואזר משמאלנו, פולסר מימין
.וגם סופר נובה מתפרץ מלפנים
,ענקים אדומים, ננסים לבנים
ואפילו מספר כוכבי ניטרונים
יצאו ממחבואם בחיל ורעדה
.לתפוס ולגלוש על גלי הכבידה
,אין רגע משמים
.הכל שם רוחש
״היקום חי ובועט״
.שקד ממש התרגש
|
10
,ומכל המקומות שאפשר לדמיין
,דוקא סביב כוכב צהבהב מזדקן
מסתיים לו מסע מפרך לא מוזר
.של סב קצת עייף ונכד מואר
,על פלנטה כחולה
,לא הרחק מן הים
,שיפולי הר כרמל
.סוף מסע, יקנעם
,נחתנו זה עתה במסיבת המצוות
.נחושים לעמוד במשימת העוגות
|
9
אורנוס ונפטון נסובו אחור
.מפלסים
את דרכו
של שקד הגיבור
,טבעותיו של שבתאי נוהרות מלפנים
,צבא ירחי צדק כולם מחייכים
.וכתם
אדום לו מגדלור לנוסעים
,ורק שכננו הקט מאדים מצרות
ומספר לו לנוגה הלוהט מרחוק
.על
נחיתה בעוד כעשר דקות
,הירח
מתגנב לו מעבר לפינה
.ובראשית כבר קורצת מים השלוה
|
שירים
|
|
|
איש השקד
Almond
Man
.קוד
משימה: בר מצווה
עם
שקד נכד זקוני
בטיול שורשים
במרחב ובזמן
|
|
|
|
|
3
,וגם כאלה יש בינינו
.שדרכם תמיד צולחת
,לא חשוב מה הנושא
,שיחתם ישר
קולחת
,וכל מה שבו יגעו
.קופתם מיד
תופחת
,מגע של מידאס בידם
.חוש שישי בקצה אפם
כל משבר
שמתפתח
,מכרה זהב הוא כמובן
ומן הבורסה אל הבנק
.זורם הכסף במזומן
|
2
יש כאלה אחרים
.שחיים ללא מורא
אין סביבם כל צל של פחד
.ולא שביב של דאגה
מסתכלים תמיד קדימה
.בהשקט ובבטחה
לא יעצור אותם מנוע
.שום אויב ושום צרה
עליהם ניתן לסמוך
,בעיתות של צוק ושבר
ואיתם אפשר לצעוד
.גם באפלת הדרך |
1
,ישנם כאלה אנשים
.שטוב להם וגם נעים
כל עולמם חג הוא
.סביב מי המנוחות
,הכל פשוט רגוע
.ממש בלי בעיות
,לכל דבר יש סדר
.לא נרשמות תלונות
,אויב באופק אין
,המלחמות שובתות
הזאבים בינתיים
.חסרי ניבים ומלתעות
|
6
ואני
פשוט קטונתי
.מול כאלה אנשים
חצי הכוס יינה שתיתי
.ריקה כמעט לחלוטין
כל הרהור ומחשבה
,מחירם הוא בדמים
והדרך מפותלת
.ובשוליה חתחתים
והרחק בקצה האופק
,רק צללים בלי נחמה
והמוזה מתכנסת
.אל מעבר לפינה
|
5
,וגם כאלה בסביבה
.שלהם תמיד תשובה
ראשם מלא הוא כרימון
.בעובדות ובנסיון
ערוכים לכל אתגר
.מתמצאים בכל אתר
בעינים הם רואים
.לא רק יער, גם עצים
יצירתיותם גולשת
,אל מחוץ לכל קופסא
תשובתם הינה מוחצת
.הרבה מעבר לשיגרה |
4
,ויש כאלה בני אדם
.שהמוזה בת בריתם
,מילה פה, משפט שם
.ומאמר שלם מוכן
חרוז מימין
וגם משמאל
.ושיר בוקע בגדול
קצת מספרים ואותיות
.ונוסחאות מיד צצות
אין שמץ מאמץ
.אין רבב של הנחות
,כשרונם פשוט קולח
.ללא מעצור או אנקות
|
שירים
|
|
|
|
ואני פשוט קטונתי
חצי הכוס יינה
שתיתי
.ריקה כמעט לחלוטין
|
|
|
|
|
|
3
:ויש הטוענים
בלהט
רק שלושה דברים דרושים
לקיים חיים של טעם
.בימינו הטרופים
אוכל, סקס, קומוניקציה
הם כל מה שרק נדרש
לשרידותם של בני מיננו
.בעולם ישן חדש
|
2
המרשם דורש קצת מים
,קורט של אבק דרכים
,קצת אויר מן השמים
.לעורר
סופת ברקים
,לערבב הכל ביחד
,לא תזיק תפילה זכה
,לחכות שנה שנתיים
.ולבדוק במבחנה |
1
כבר לימדונו רבותינו
,ושנינו בספרים
,יש מאין - אין
.אין חיים ללא נסים
לא נוכל ליצור תוצרת
.רק מאפס מרכיבים
,אין בריק
זרעים של חומר
.נשמה או שאר דברים
|
6
חתרנים
ומדליפים
,מככבים בכל כותרת
וכל פרשן זוטר מסביר
.מה זאת בכלל אומרת
,ההוא אנס, וזה דרס
,האיש הודה וגם מכחיש
,איזו ארץ נהדרת
.והכתובת על הכביש
|
5
הקשקשת כאן חוגגת
.בכל מקום ובכל אתר
מן הבוקר עד הערב
...זה אמר וזה סבר
כל הערוצים ביחד
,קקפוניה תקשורתית
ואזנינו כבר כמהות
.לקצת שקט מקומי |
4
אבל כאן במקומותינו
.התהפכה הקערה
,ריקנות,
שלא כמו פעם
,יש בה שפע של מאום
,וחיים שלמים שוקקת
.חלולים ואין בם כלום
הבועה הזו בה אנו
.כבר מזמן איבדה כוון
|
9
,יום יבוא, והוא בפתח
,כך כתוב שם בספרים
,הבועה הזו תקרוס לה
.והחוץ יהיה בפנים
אף אחד אז לא יזכור
שהיו ימים בפלך
בהם הכלום שלט בכל
.ולחיים היה קצת ערך
|
8
,איש לאיש כורה הקבר
,כל ממזר הופך לגבר
,הזחיחות הרימה ראש
.תחמנות היא מכל עבר
החמלה בבוש נסוגה
,מגלי החבטות
,וגר זאב עם כבש
.רק בספרי האגדות
|
7
,כבר כמעט על סף אסון
.וכבוד השר גוזר קופון
,אחריות מילה גסה
.אמון נסחר במכבסה
מילים יוצאות מהקשרן
,ורק הספינים חוגגים
ועם שבוי ריאליטי
.סוגד לצבא סלבריטאים
|
| שירים |
|
|
|
הבועה הזו ריקה
היא
,ריקנות,
שלא כמו פעם
,יש בה שפע של מאום
,וחיים
שלמים שוקקת
.חלולים ואין בם כלום
|
|
|
|
|
2
,רשע
בצלם אלוה נולד
,אין כמוהו ואין בליתו
,לא היה, לא יהיה שכמותו
,הציבור
לשרתו רק נועד
.ירום כבוד מעלתו לעד
,מכל עבר תריע עדת מרעיו
,מתקרנפים יתרפסו במי אפסיו
.כלבלבים ילוקו אחוריו
,וכל מי שלא, באשפתות מקומו
.בכיכר העיר תוקע חרפתו
,על שלושה פשעי שררה
.ועל ארבעה לא אשיבנו
על שיסוי, זחיחות ויוהרה
.שצמחו לפרא בקרבנו |
1
,חכם
בצלם אלוה נולד
.אחד בדורו, יחיד ומיוחד
,עומד
על כתפי ענקים
.סופג אורם,
יונק משנתם
.חותמו
ילוונו לעד
רואה את היער כולו
.מבעד למסך
העצים
פנסים
של עבר ועתיד
את דרכו מאירים
.בסבך שבילים ומבוכים
,על שלוש אשיות בינה
.ועל ארבע גם אשיבנו
על חוכמה, פקחות, יושרה
.חזון לא נפרץ במקומותינו
|
4
בצלם אלוה נולד
.גם זה אשר לשאול לא למד
בתוך עדרו ככבש תועה
,אחר המשכוכית ינהה
.ואת פתח לו פה
,ללמדו לא לפחוד, לא לבהות
,להטיל צל לספק ולתהות
.את רזי העולם לגלות
,גם אם תשובה אין
.והאמת מסתתרת בינתיים
,על שלושה חטאי גלות
.ועל ארבעה לא אשיבנו
על כניעות, זילות ובערות
.שספחנו למחננו
|
3
,תם
בצלם אלוה נולד
,שלם
ושלו, יושב אוהלו
.מסביב יהום הסער, והוא בשלו
,יהיה בסדר, דבר לא בוער
.בעזרת השם הכל יסתדר
,לכל הקורה יש תכלית בעיניו
.חכם כרשע יסתדרו בלעדיו
,שאיפות רק במשורה
,לכל היותר יגנוב בכורה
.מודל מספק לאבי האומה
,על שלושה דיגלי מעורבות
.ועל ארבעה גם אשיבנו
על יוזמה, אחריות וסמכות
.הנעדרים מסביבתנו
|
| שירים |
|
|
על ארבעה
שתורה לא
דיברה
:בצלם
אלוה נולדו כולם
.החכם, הרשע והתם
|
|
|
|
|
3
לקחת פסק
זמן
,מאובך וחמה
לנשום מעט אויר
.לטעום קצת
מסגריר
|
2
,יתכן
התכוון
,אולי בכלל התבלבל
אפשר רק רצה
.לצאת לחופשה |
1
,פתאום,
סתם כך
,בעיבורו של טבת
קפץ לו תמוז
.לביקור קצת חפוז |
6
?אורח
לא קרוא
.נבוך תמוז והאדים
ומבלי להתקפל
.לקח יוזמה והתנצל
|
5
,באמת
הופתע טבת
.לא קרה כזאת מזמן
איך תמוז בא לפגוש
.ללא
כל הודעה מראש |
4
,עצוב
לו כנראה בקיץ
.הצהוב בכל מקום
רק בחורף בינתיים
.הירוק נושק מרום
|
9
נענה
לאתגר
,עם
סיום החמסין
וקפץ לו טבת
.לביקור של גומלין |
8
,טבת
יקירי
?מה לך כי תלין
בשלהי התמוז
!בוא אלי לחפוז |
7
,מצטער,
לא נורא
.קצה חפוז כבר קרב
והגה הצעה לה
.קצת קשה לסרב |
12
,אכן
חמים וגם נעים
.צירוף של כיף ואושר
,מפתה להשאר
.אבל החורף כבר חוזר |
11
,עצוב
לו כנראה בחורף
.שלוליות בכל מקום
רק בקיץ בינתיים
.אפשר גם להנות מחום |
10
שכח
לרגע קט
.ברקים ורעמים
,וכפי המתבקש
החל
מיד
להתייבש
|
15
מעתה
ועד עולם
.חברים
טובים השניים
חיים ביחד בשלום
.ומבקרים תדיר כפליים |
14
,וקצת
אחרי
,הכל לפי הפרוטוקול
תורו יגיע של טבת
.על חוף הים להסתלבט |
13
ואז
נשוב נראה תמוז
.קופץ אלינו לחפוז
,אך הפעם כמובן
.ביקור סדור ומאורגן |
| שירים |
|
|
|
ביקורו
של תמוז
(Indian
Summer)
,סתם כך, בעיבורו של טבת
Upstate NY -תזכורת מ
|
|
|
|
|
2
Spectrum מקשתת
.יום חדש כבר נעור
,וממרום השמים, בצו החמה
.דוהרת לה קרן אור זהובה
,מחפשת מנסרה, טיפות של מים
,לפרוץ במניפה של אלף גוונים
.לקשט עולם של עצים ופרחים
,כמו רצתה לדגמן מחצלותיה
,ובדרך אגב, כהרגלה מימים
.לחשוף את צפונות אדוניה
|
1
Sunrise זריחה
.אשמורת אחרונה נאספת
,וכמו משום מקום, בדומיה
,על קצה בהונותיה
מתגנבת לה קרן אור ביישנית
.מבעד לחרכי התריסים
מתאבכת על קיר מנומנם
,כמו רצתה להטביע חותם
,או אולי סתם כך, כמנהגה
.לבשר על זריחה מפציעה
|
4
Gravity כבידה
,אי שם, הרחק מעין צופיה
.סוטה לה קרן אור אחת מדרכה
,באי-נוחות נענית לחיזור הכבידה
.מנסה אולי לשמר את כבודה
.אך חשש מזדנב לא מרפה
שמא יוביל העתיד המצפה לה
,לנתיב נסחפו אחיותיה
שכבר חצו את האופק
.ואבוי, נאספו אל השחור |
3
Duality
שניות
,מליבת החומר, בסערה
.מתפרצת לה קרן אור חצופה
שליחה עוצמתית עלומה
.של עולם מסתורי ונחבא
,קרן אור מתוסכלת
,זהות לא ברורה, חצויה
.זועקת חמס, מחפשת מוצא
נוסחאות, חלקיקים וגלים
. בערבוביה אחת גדולה |
6
Sunset שקיעה
.אשמורת ראשונה מתדפקת
,צללים מתארכים מכל עבר
ֿ,ובדמדומי בין ערביים, בציפורנים
נאחזת לה קרן אור עקשנית
.בשייריו של יום שחלף
,נמוגה אט אט מקירות מאפילים
,כמו רצתה להטמע בסדקים
,לא למעול בתפקיד שהועד לה
.ללוות השקיעה בימים |
5
Big Bang מפץ
,מקליפת פיזור אחרון
,על גחונה, בשארית כוחותיה
.מדדה לה קרן אור חלושה
,אצילית וגאה
.יגעה ממסע במרחב ובזמן
,נושאת הגחלת ממפץ פרוע
.מזכרת מעבר לא ידוע
מותשת, אך דבקה במשימה
.להאיר את סיפור הבריאה |
| שירים |
|
|
קרן אור
,קרן אור -
פנים רבות לה |
|
|
|
|
3
״יסלח לי כבודו״
,כך יספת ואמרת
בקריצה שובבה
,ובחיוך כמלגלג
״אך כבר עייפתי
מלספק הסחורה
,ממנה טעמת
.ולו בקצה המזלג״
|
2
בלי הצטדקות
,וללא חנופה
במבט קצת זועם
,אך ללא כל היסוס
בחרת מילותיך
:ואמרת בנימוס
,״קצת הזדקנתי
.נגמר לי הסוס״ |
1
ככה פתאום
,בצוהרי האתמול
ללא הזמנה
,ובלי כל הגיון
קפצת לך סתם כך
על רגלך האחת
לביקור של פטרון
.אצלי בסלון
|
6
:ואולי עת לתהות
,מי את בכלל
מהי דמותך
.ואיך זה להיות
,ומדוע בחרת
,בזמנך החופשי
לקפוץ לביקור
.לסלון בביתי |
5
ברוכה היית בבואך
.פתאום מן הכחול
,וגם כשפסחת
.תודה על הכל
,כי בכל עת ביקור
,עם צלצול של חצות
השארת לי פירור
.אותי לרצות |
4
ובאין רמזים
,יתאפסו חרוזים
תתיבשנה שורות
.ואין גם מילים
כשחורף יורד
,צריך קצת לישון
לאגור שיירי שיר
.לזמנים של רזון |
9
,ואם נבצר מכבודך
.לא קרה שום דבר
,אין בדל חוב
.ודאי לא אתגר
:רק אחת אבקש
אנא זכרי
למסור ד"ש לאוראניה
.ממעריץ אלמוני
|
8
,תשובות לא תגענה
.ודאי לא עכשיו
אין בי תלונה
.ואיני מאוכזב
אך אנא השתדלי
בימים של אפור
לצוץ מדי פעם
.לרגלי התבור |
7
,שקופים הם חיצייך
?אך כיצד הם נורים
,במי הם פוגעים
...ואולי רק לפעמים
ומדוע את שותקת
?כשתותחים רועמים
והאם זה אפולו
?שם מאחורי הקלעים |
| שירים |
|
|
|
מוזה לי יקרה
מכתב פתוח לפטרון נאלם
|
|
|
|
|
3
,או
כבדרך אגב
,על
עבר ועתיד וסתם כך
הסבוכים זה בזה
,בקשר
גורדי נואש
הכמה לחרבו של מוקדון
.שתתיר בו פיסות הגיון
|
2
?ועל
מה נחלום
,על
אתה בחרתנו
.בצלם
נבראנו, מותר האדם
,או
במעט ענווה
,על נקודה חיוורת כחולה
.מרכז
עולמנו, משכן אפסותנו
|
1
מפתה לפעמים
,להתמכר למציאות רבודה
.למנעמי אשליה מפרגנת
,לנתק
מוסרות יום
,להסחף
בסופה
.לפרוש
כנפים, ולחלום
|
6
,ומעל כתפי
ענקים
נציץ אז מעבר לאופק
.מבוא
קשת בעבים
,ובלי
דעת מתי ולאן
:נכריז קבל עולם
.אני חולם משמע אני קיים |
5
וקורה כי דוקא בליל סיוטים
,מותוית
לה הדרך
מבין ערפילים נמוגים
,מתבהרת
תמונה
ופסיפס רעיונות שם ברקע
.נערך
בחזית אחידה
|
4
,קשה
להקיץ מחלום
,לנער
דמיון מתעתע
להדחיק חזיונות שוא
,תבליני
שינה מבוזרת
ולהתפכח באחת אל
.מציאות
אפורה מאתגרת
|
| שירים |
|
|
|
אני חולם משמע אני קיים
,ד'קארט,
ניוטון,
פרויד
סאגאן
ואלכסנדר מוקדון
בכפיפה אחת
|
|
|
|
|
3
,וממש על הסף
מתברר שמגיע
.מין דו״ח לכבודו
,על מה שרצינו
,על מה שעשינו
.וגם על שעוד לא
|
2
.נמתין
לתורנו
,ועד שיגיע
נוודא שהשארנו
עקבות משלנו
באבק הדרכים
.בשביל בו צעדנו
|
1
,רק קצת סבלנות
עוד מעט
.והכל יגמר
,אין מה לדחוף
עוד רגע קט
.ורק זכרון יוותר
|
6
,שיחקנו
בקטנות
.בזוטות
עסקנו
,ואולי
לא הבנו
,אפילו
בכלל
מה לעזאזל
.עושים
אנו כאן
|
5
אמנם פה ושם
.רווינו קצת נחת
,יין לגמנו
,ליקקנו צלחת
להדחיק אף למדנו
.שכול וקדחת
|
4
אז
מה בעצם
?היה
לנו פה
קצת אהבות
,וקומץ תלאות
הישגים במשורה
.ותסכול עד דמעות
|
9
,ואז
בתרועה יגזר
,ובדממה
דקה נתבשר
,מי
אל הגיא
,ומי
אל הגן
,ומי
לסבב נוסף
.בעולם
מקוון
|
8
,וכן כמובן
,ממש כמו כולם
,אשמנו, בגדנו
.דיברנו סרה
וברגע אמת
.נזעק למחילה
|
7
,מאין
הגענו
?ופנינו
לאן
מה תכלית קיומנו
,בעולם
הקטן
ולמי אם בכלל
.פתרונים
שאינם
|
| שירים |
|
|
|
קצת סבלנות
עוד מעט, ורק זכרון יוותר |
|
|
|
|
2
,ומה שרואים משם
!לא
רואים מפה
מבהיר בחדוות נעורים
,גם
אסטרו-פיזיקאי מזדקן
שצרור תאוריות באמתחתו
.והד
המפץ בנשמתו |
1
,מה שרואים מפה
!לא
רואים משם
מדקלם כתוכי מעונב
,כל
פוליטיקאי מזדמן
שקופת שרצים על גבו
.ומשפטי
סרק בלשונו
|
4
,ומשם, ברקע מנוכר
,אפל,
טוטלי וקר
.מפציע
כתם אור קטן
,חוור,
כחלחל, לובש ענן
מתמיד במסלולו
.כמו
רק הוא יודע אן |
3
,הפה, כמובן, ממש כאן
.עוטף,
מחבק, לא מרפה
?אך
היכן הוא השם
,אם
קיים, אם בכלל
איה אותו מגדל-שן עלום
.הנחבא
אל כליו של יקום |
6
,אל נמהר להסיק
.וקצת
ענווה לא תזיק
,אך
ביתנו הקט, כך נבהיר
.ממוקם
אקראית וקטן מגרגיר
,אין
לו דורש נדלני
.ובספק
אם ענין אלוקי |
5
,הכתם הזה, שם קוד בית
נראה די פתטי ואף מיותם
.לקהל
המיוחס הצופה בו משם
,ואולי
קצת קשה לזהות
כי שגעון הגדלות בעוכרנו
.הן ידוע
כמקור לשטויות |
8
,אך
אנו דייריו הנלוזים
אטומים, לא קולטים כי
,הארץ
הזו, על שלל מחמדיה
.לא
לעולם תעמוד
הארץ הזו עוד תוקיע יושביה
.אם
נמשיך התעלל בה קשות
|
7
.קשורים לטבורו, שלו אנחנו
,ואפילו
גדשה עליבותו
נוקירו, ונודה כי
.אין
בית אחר, אין בליתו
,וכל שאי פעם ידענו, היינו
.מתכנס
אל תוכו וברו
|
שירים
|
|
|
נקודה חוורת כחולה
Pale Blue Dot (Carl Sagan)
והארץ
הזו לא לעולם תעמוד
אם נמשיך התעלל בה קשות |
|
|
|
|
3
תפתח
הסנונית
,שחורת המקור
ומיד אחריה
.סיס וגם תור
נבנה כבר מלקוש
,בקצהו של ים
קצת סבלנות
.ויגיע לכאן
|
2
הוורוד
בדרכו
,מתכונן להנץ
מפשיל שרוולים
.בקצהו של עץ
ואני כבר קולט
,רמזים של אביב
מניצן מתבודד
.וקצת מסביב
|
1
אפילו שעצוב
,שם בחורף בחוץ
השמים כהים
,והיער לחוץ
חם לי בגו
,ושמח בלב
האח מחמם
.והגג לא דולף
|
:פזמון
שוב אלינו אביב
,במלוא הדרך
!שוב, והבא ברכתך |
5
ואני עוד אזכור
,את שהיה בימים
ימי חסד ואור
.בזמנים אחרים
ובעת העציב
,שם החורף בפנים
שלח לי אביב
.חרוז ומילים
|
4
הכל
יתחדש
,יסוגו עבים
יתעורר העולם
.לשמחת נעורים
השמש תזרח
ותקשט בצבעים
לב מפעם
.ופרחים בדרכים
|
| שירים |
|
|
|
רמזים של אביב
נבנה כבר מלקוש
בקצהו של ים |
|
|
|
|
3
וקורה
כי הפתעה
,בדלת מידפקת
ואולי רק הסתברות
.את לצונה חומדת
,מבעבעת הקלחת
ומן האוב עולה
,תמונה אחת תמימה
.שני אוהבים, שנה
טובה
תמונה אחת וכמה מיל
|
2
לפעמים מושטת יד
,ובאקראי דוגמת
אולי תוך סקרנות
.שפתאום כך מזדמנת
,ובקרס תעלה אז
,ממרתף הנשיה
,עוד תמונת רקק
.ריקה חסרת תוחלת
תמונה אחת
|
1
,דהויות,
מקומטות
,בלויות ואבודות
,זו על זו נערמות
הן
.בלי סדר,
בערבוביה
פיסות היסטוריה
,שקפאו להן בזמן
,שנשכחו באין
דורש
.שננטשו באין
ענין
תמונה אחת וכמה מילים
|
6
,ואני,
שלא זכיתי
,עומד נרגש ולא
בכדי
מול כתב ידו של סבא
.שצץ פתאום מולי
חיבוק שלא
קבלתי
,עוטף אותי כולי
ונשיקה שלא
חויתי
.מלחלחת את לחיי
|
5
,כתב
יד בוטח
.שנת שלושים
ושלוש
,עוד לא החל
הטבח
.עוד לא נכרת הראש
:וכך באידיש
רהוטה
״בירכת שנה טובה
,לבתנו שרה, חלוצה
.מהוריך בגולה״
|
4
אך
נדמה כמה מילים
,מסתתרות שם מאחור
בסבלנות ובדממה
.ממתינות לבוא
האור
ודרך מחילת
תולעת
,תנשא אז
הבשורה
דרישת שלום
בדרך
.מעולם שכבר
היה
<font face="Arial">תמונה אחת וכמה
מילים</font>
|
|
8
,ארטילאי
הפך ממש
.סבי לא נאלם
עוד
,לבש פנים
מזוקנות
.השאיר חותם ומסר
,וכך, בהעדר
דמעה
,חוברו יחדיו
דורות
תמונה אחת קטנה
.וכמה מילים פשוטות
<font face="Arial">תמונה אחת וכמה
מילים</font>
|
7
עומד נבוך מול נכדי
.ומתמודד עם בכי
,אולי קשה להם לתפוס
.גם לי יש סבא משלי
וגם פיסה קטנה ממנו
,שכוסתה ברובדי זמן
,אמנם שרכה דרכה
אלינו
.אך הגיעה לנמען
תמונה אחת וכמה מילים
|
| שירים |
|
|
|
תמונה אחת וכמה מילים
...גם לי יש סבא משלי
ד״ש חם מעולם שהיה
|
|
|
|
|
3
במדינת
הגמדים
.חוכא ואיטלולה
,רק ספין וריקנות
:ומסר בפיתקה
,הרוס כפי יכולתך
.בכל אתר בכל פינה
|
2
במדינת הגמדים
.מתמרקת השררה
חנופה וחוצפה
,כמתכון לזכיה
ומישרת אמון תואמת
.תכסה
את הערווה
|
1
,במדינת
הגמדים
.רעש מהומה
קול שיקשוק חרבות
,כבר נשמע ברמה
לפקודת אצבעוני
.הזחוח
במלוכה
|
6
,ממדינת הגמדים
.הסתלקה הלכה
נשתכחה אמונה
.באוהלה של תורה
בקרדומי חפירות
.הושחתה כל דיברה
|
5
במדינת הגמדים
.נפרצה כל בושה
,נאשמים חוגגים
,גנבים בקופה
,השועלים אל הלול
.הזאבים לאורוה
|
4
במדינת
הגמדים
.קול דממה דקה
,אין חזון נפרץ
.השפיות כבר נאלמה
גם דין צדק מסתתר
.אי שם באפלה
|
9
,מדינת
הגמדים
.לא
לעולם לך חוסן
,שקר,
רוע ואיולת
.לא
ידביקו אבניך
,אצבעוני
הוא עירום
.ואין
תוחלת לשריך
|
8
מדינת
הגמדים
.לא תותיר מאומה
,אני ואפסי עוד
.ואדמה חרוכה
אפיזודה חולפת
.אומה כלא היתה
|
7
במדינת הגמדים
.נרדמה שלגיה
,סוממה במשמרת
.קולה לא נשמע
,גם נסיך לא מגיע
.נדמה אבדה תקווה
|
|
10
,מדינת הענקים
,התנערי
משק ואפר
!לא יפקירוך בניך
,הנה ימים באים
,וחרפתך כלא היתה
.ותפארתך
שופטיך
|
|
| שירים |
|
|
|
מדינת כל גמדיה
,השועלים אל הלול
.הזאבים לאורוה
|
|
