הפינה של יו"ר ועדת הוראה  2004-2011

בדף זה מסוכמת האינטראקציה שהיתה לי עם הסטודנטים במהלך שנה"ל 2005. ניסיתי לרכז כאן תשובות לרוב השאלות  המטרידות. על מנת שזה לא יהיה משעמם משולבים בטקסט קטעים עסיסיים מפורום הסטודנטים (ללא צנזורה). החל משנה"ל 2006 האינטראקציה של הסטודנטים עם ועדת הוראה ועם המרצים תהיה באמצעות הפורום המחלקתי. באופן זה נוכל כולנו לבצע מעקב על הטיפול בבקשותיכם. בעמוד זה מוצגות במספר מקומות דעותי האישיות, והן אינן משקפות בהכרח את מדיניות המחלקה לפיסיקה. 

דורון כהן     
 





תקציר הדברים שאמרתי לתלמידים החדשים בתחילת השנה

הגעתם לאקדמיה. האוניברסיטה אינה בית ספר. לא מבחינת האוכלוסיה, לא מבחינת המטרות, ולא מבחינת כללי המשחק. להלן ברצוני להבהיר את נקודות אלו ובנוסף להתמקד בנושא פדגוגי שמטריד אותי במיוחד:  DEBUGGING

מטרת בית הספר היא להעניק השכלה למכסימום תלמידים. ההוראה בבתי הספר היא מקצועית. האוכלוסיה היא מורים מול תלמידים. תלמידים הם ילדים (על כל המשתמע מכך). ככל שאוכלוסית התלמידים "חלשה" יותר כן על המורה להיות מקצועי יותר. לכן הכשרה בחינוך היא הכרחית, בעיקר בכיתות הנמוכות או במקרה של טעוני טיפוח.

מטרת האקדמיה היא מחקר. האוכלוסיה היא אוכלוסיה של מבוגרים הנבדלים ברמת הידע שלהם.  יש צורך להעביר ידע. זה צורך שקיים לא רק באקדמיה אלא גם בתעשיה.  אבל באקדמיה הוא נושא קריטי כיוון שללא "דור המשך" לא יהיה מחקר.  זו הסיבה שאוניברסיטה נתפסת בטעות כמוסד להוראה.  באוניברסיטה אין מורים מקצועיים  (הסתיגות: אם יש תקציב אז יש למעשה אפשרות לשכור שירותים של מורים מקצועיים ללמד את המקצועות האלמנטריים).  אם יש תקציב אז אפשר גם להקל על עומס ההוראה של החוקרים.  

ראוי לציין שבניגוד לבית ספר מטרת האוניברסיטה היא להקנות השכלה ברמה אקדמית ראויה למי שמסוגל. האיכות ולא הכמות היא הקובעת. עומס הלימודים משקף את מה שנהוג באוניברסיטאות אחרות ברחבי העולם. הסילבוסים וספרי הלימוד הם "בגדול" אותו דבר בכל האוניברסיטאות.

באוניברסיטה יש שלוש אוכלוסיות: מרצים, סטודנטים ואדמינסטרציה. יש מערכת חוקים שמסדירה את היחסים בין שלושת האוכלוסיות. יש קונפליקט טבעי בין האוכלוסיות. הסטודנטים רוצים "לעבור", המרצים רוצים "לסנן", וגם לאדמינסטרציה יש את התפיסות שלה.

[אגב: החוקרים מקבלים שכר על מנת לחקור. מטלות של הוראה הם "חובה" ופעילות בועדות היא  "בהתנדבות".  על התפקידים האלה אין  שכר (כך צריך להיות!).  בדרך כלל אנו החוקרים "מקטרים" על עומס ההוראה ועומס האדמיניסטרציה. למרות זאת אנו מבצעים את החובות שלנו במלוא הרצינות וברצון טוב. ועוד הערה: המרצים אינם מקבלים "אחוזים" על שכר הלימוד של הסטודנטים.]

רף הקבלה לפיסיקה הוא נמוך למדי. הרעיון הוא לתת "הזדמנות" למכסימום מועמדים. זה שהתקבלתם לא אומר שאתם מסוגלים לגמור את התואר. פיסיקה ומתמטיקה הם מדעים מדויקים אשר עומדים בראש סולם הקושי.  במקצועות הנדסיים המטרה היא ללמד את הסטודנטים להשתמש בתאוריות מבוססות על מנת לבצע DESIGN של דברים חדשים.  בפיסיקה אנו רוצים חשיבה ביקורתית שמטרתה לנפץ תאוריות קיימות ולבנות תאוריות חדשות במקומן. אין "מתכונים". אתם לא הולכים להיות מהנדסים. הגישה הפדגוגית היא בהתאם והקורסים הם קשים יותר!

השנה הראשונה (פיסיקה 1 ופיסיקה 2)  הם  המבחן האמיתי להתאמתכם. אם אתם לא מסתדרים עם המקצועות האלו קחו בחשבון שההמשך הוא הרבה יותר קשה. עדיין לא עברתם את צוואר הבקבוק.  אל תלחצו עלינו לאשר "המשך לימודים" אם היכולת שלכם לעבור את המקצועות האלו היא "גבולית". חבל על הכסף והזמן. לכו ללמוד הנדסה או מקצוע אחר שמתאים יותר לכישוריכם. לא כולם צריכים להיות פיסיקאים. ההלם האמיתי מגיע כאשר לומדים "קוונטים". אז מגלים שהעולם הוא לא מה שחשבתם. הפיסיקה התקדמה מאז המאה ה-19.  אם עברתם את "הקוונטים" אז התואר "בכיס".  אנו מנסים להמנע ממצבים שבהם סטודנטים לומדים את "כל שאר המקצועות",  מקבלים ממוצע  ציונים גבוה,  ומוצאים את עצמם תקועים בשנה השלישית עם "מקצועות  הליבה" (מכניקה, אלקטרודינמיקה, קוונטים).


DEBUGGING  כאשר תהפכו להיות חוקרים או מהנדסים יתנו לכם לפתור בעיות. לדוגמה: לבנות גשר מעל הירקון. הא ניתן יהיה לסמוך עליכם שתגיעו לתשובה נכונה???  מן הסתם יסמכו עליכם (הרי יש לכם "תואר"). אבל אם הגעתם לתשובה לא נכונה עלול להיות אסון. מתי אדם לומד לדבג את מה שהוא עושה???

כל עוד אתם בבית ספר יש מישהוא שבודק את כל מה שאתם עושים. אבל בעולם "המבוגרים" אתם בעצמכם אחראים למה שאתם עושים. זאת הסיבה שאני מתנגד לבדיקה סיטונאית של תרגילי בית, ואולי אפילו לפרסום פתרונות. זאת גם הסיבה שבמבחנים אני אומר שמעניינת אותי התשובה הסופית ולא "הדרך". הסטודנט אולי "יודע" את החומר אבל לא מסוגל להגיע לתשובה נכונה - זה אסון. זה אומר שלא מגיע לו "לעבור". אסור לתת לו את התואר.

המציאות שאני רואה היא כדלהלן. הסטודנט הטיפוסי פותר תרגיל. הוא לא מפתח לעצמו טכניקת עבודה נכונה של DEBUGGING. לדוגמה הוא לא בודק "יחידות". הוא לא מנסה לבצע "הצלבה" של שיטות פתרון אלטרנטיביות. הוא לא בודק האם התשובה היא "הגיונית". כיצד היא תלויה בנתוני השאלה?  מה קורה אם (לדוגמה) המסה של החלקיק גדולה יותר?   במקום לבצע DEBUGGING הסטודנט מחכה שהמתרגל יפרסם פתרון. אם הכל בסדר אז "יופי". אם יש טעות אז מוצאים איפה היא וחושבים שבכך נגמר הסיפור.

אם לא נוכל לסמוך על מהנדסים או על חוקרים באקדמיה זה יהיה אסון. למרבה הצער עלי להודות שרוב הסטודנטים במחלקה שלנו לא יודעים לעשות DEBUGGING   לעבודה שלהם. זה כולל  סטודנטים לתואר גבוה. חלק מהבעיה היא האידאולוגיה "הדרך היא חשובה" וגם "העיקר הוא שאני יודע את החומר" והציפיה שמישהו אחר יבצע את הבדיקה.

זה גם מתקשר לעניין רחב יותר.  "בפיסיקה אין רבנות" או אם תרצו "אין אפיפיור".  בסופו של דבר אתם חייבים לסמוך אך ורק על האינטלקט שלכם.  אם אתם חושבים שהמרצה טועה - תתווכחו (אבל לפני זה תדבגו את עצמכם).  אם לא השתכנעתם - יש לכם נושא לתזה. אולי תצליחו לנפץ תאוריה???


מספר מילים על השירותים שאתם מקבלים
. אנו עושים מאמץ לעשות לכם את החיים קלים. כמעט כל האינפורמציה הנדרשת נמצאת באתר הפיסיקה. במהלך שלוש השנים האחרונות אתרי הקורסים התפתחו מאוד, וכיום אין במה להתבייש. עדיין ידנו נטויה, ואנו גם פתוחים להצעות.  בכל הנושאים האדמיניסטרטיביים יש לנו מזכירות נהדרת. דואגים לכם שם!   עם זאת זכרו בבקשה שהעומס על המערכת הוא כבד ביותר (אתם זוכרים איפה אנחנו חיים...) לכן השתדלו להתרכז בלימודים ולא במה שמסביב.



האם באמת יש ניגוד אינטרסים?

נכון שהמטרה של הסטודנטים "לעבור" ומטרת המרצים היא "לסנן". אבל ברמה הגלובלית אין ניגוד אינטרסים. מחר אתם יוצאים אל העולם עם תואר ראשון בפיסיקה מאוניברסיטת בן גוריון. האם התואר הזה "שווה" משהו?  האוניברסיטה שלנו היא צעירה ועליה לטפח REPUTATION.  יש שני דברים שיקבעומה שווה התואר שלכם: (א) ההישגים שלנו במחקר. (ב) הדימוי של הבוגרים שלנו בשוק העבודה.  אם חס וחלילה "נרחם" על סטודנטים וניתן להם תואר למרות שאין הם שולטים בפיסיקה זה יהיה אסון עבורכם ובושה עבורנו. מספיק אחוז קטן של בוגרים כאלה על מנת להוציא שם רע לכולם.



האם אני מרוצה מהמרצה? 

לפני שקוטלים את המרצה כדאי לעשות את הניסוי המחשבתי הבא: ריצ'רד פינמן נחשב לאחד מגדולי המרצים בפיסיקה, ומהווה מודל לחיקוי לפיסיקאים רבים.  סדרת ההרצאות שלו מתועדת: המפורסם ביותר הוא כרך 3 - הרצאות במכניקה קוונטית.  לידיעתכם:  הוא לא ניצמד  לספר לימוד סטנדרטי כלשהוא  אלא מציג את האופן שבו הוא "מבין" את החומר. לדעתי הוא גם עושה הרבה קפיצות באלגברה ומצפה שהסטודנטים ישלימו את השלבים החסרים בבית. אני לא יודע מה היתה רמת הקושי של המבחנים שלו... נניח שהוא היה המרצה שלכם כאן באוניברסיטת בן גוריון.  האם הוא היה נקטל??? 



מה באמת תפקידו של המרצה? 

לימוד אמיתי הוא לימוד עצמי. באמצעות ספרים. המרצה אינו מחליף את הספר. המרצה נותן "מפת דרכים". זה מאפשר לגשת לספר ולא להיות תקועים "בדף הראשון". קל יותק להתקדם כשיש מפה ורואים את האופק.  את "האלגברה" חייבים לעשות לבד. לא המרצה ולא הספר מהווים תחליף להתמודדות עצמית עם החומר. מרצה שטוחן עבורכם את החומר ומאכיל אותכם בכפית מזיק לכם.


 
לא כל דבר "ברור מאליו"

האם זה טוב שהמרצה מסכם את החומר לסטודנטים? 

אני אישית מנסה שהחומר של ההרצאות יהיה זמין לסטודנטים. אבל  אני לא בטוח שזו גישה נכונה. אולי זה טוב למקצועות הנדסיים. במקצועות מדעיים רצוי שהסטודנט (או החוקר) יסכם את החומר בעצמו ויבצע "אינטגרציה" של החומר בכוחות עצמו. זאת לפחות הדרך שלי ללמוד פיסיקה (מעולם לא סמכתי על המרצים...).  לימודי מדע שונים מאוד מלימודי דת.  אנו רוצים שהחוקרים יהיו ביקורתיים. אנו לא מעונינים בשינון של החומר. אנו לא מעונינים באחידות.  הדבר האחרון שאעלה בדעתי הוא לבקש שכל המרצים ילמדו את החומר "באותה צורה", בדיוק לפי אותו סילבוס ולפי אותם ספרי לימוד. זאת סכנה לעולם האקדמי.  (הסתייגות: במקצועות הבסיס פיסיקה  1-2-3  אנו מבקשים מהמרצים להיצמד ככל האפשר לסילבוס על מנת שלא לפגוע בשרשרת הקדמים).           



תרבות הקזינו

לקבל תואר בפיסיקה זה כמו מסע שכרוך בטיפוס על הרים. הפסגות העיקריות שיש לעבור הם פיסיקה 1-2, מכניקה, אלקטרומגנטית, קוונטים. למרבה הצער כל פסגה היא גבוהה יותר מקודמתה.  אז מה חושבים הרבה סטודנטים?  שיש לחפש דרכים עוקפות! הנה שתי דוגמאות:
ראוי לציין שהמניפולציות המתוארות לעיל אין מטרתם שיפור השליטה בחומר. הכוונה לנצל  את נקודות החולשה של המערכת על מנת "לעבור" או על מנת להשיג ממוצע גבוה יותר.

מדוע עליכם להסתייג מתרבות הקזינו?  הסיבה מאוד פשוטה. נניח שנאפשר "תרבות קזינו" באוניברסיטת בן-גוריון. יופי! יהיה לכם ציונים טובים יותר ויהיה לכם קל יותר להשיג עבודה ולהתחרות עם בוגרים של מוסדות אחרים.  טעות!   אם בשוק העבודה יבינו שממוצע גבוה מאוניברסיטת בן גוריון משקף תרבות קזינו -- לא ייתיחסו לציונים שלכם ברצינות!   אגב:  מה שנכון ברמת המאקרו (אוניברסיטאות) נכון גם ברמת המיקרו (מרצים).  אם מישהו רוצה לעשות אצלי תזה אני מסתכל בגיליון הציונים שלו (תנחשו על איזה מקצועות?).  ואז אני מסתכל על מי היה המרצה כדי לדעת "מה שווה הציון" .

על מנת ליצור מצב שבו רק מי שיודע פיסיקה יוכל לקבל תואר, ועל מנת שהציונים ישקפו נאמנה את ההישגים של הסטודנטים, אנו עושים כל מאמץ לחסום את הדרכים העוקפות ולאלץ את הסטודנטים לטפס על הפסגות. למרבה הצער המערכת לא מושלמת, ולעיתים יש מחזור שלם של סטודנטים שעוקף את הפסגות ואז נתקע בשנה האחרונה עם הקוונטים...  זה כמובן כשלון של המערכת. אין אני מנסה להביע כאן זילזול בסטודנטים.  אני בטוח שההרגשה להיתקע בגלל הפסגה האחרונה היא מאוד גרועה.  זה כאילו הקפיצו אותכם (בטעות) כיתה ואז אתם מגלים  שאין ביכולתכם להתמודד עם  רמת הציפיות.
 
על מנת למנוע אי הבנות ברצוני להדגיש שאני מרוצה מהמחזור האחרון של הסטודנטים. אבסולוטית יהיה לנו השנה מספר מכובד של בוגרים שעברו את כל הפסגות בכבוד. האינטרסים של אותם סטודנטים הם מבחינתי בראש סולם העדיפויות. כל הדיון שלעיל רלבנטי לקבוצה של סטודנטים שהישגיהם גבוליים.  אני יודע שמה שאני אומר לא ימצא חן בעיני רבים (זה לא politically correct להגיד דברים כאלה), אבל אני לא פוליטיקאי, אני לא מנסה להיות "נחמד", והחופש האקדמי מאפשר לי להגיד מה שאני חושב בלי לעשות חשבון. למה אני מדגיש את "החופש האקדמי" כל הזמן?  פשוט מאוד: אם יום אחד הקידום שלי יהיה תלוי חס וחלילה בדעה של הסטודנטים - תשכחו מהישירות של הדיון שאתם מקיימם איתי בימים אלו "בגובה העיניים". (מן הסתם מיותר להזכיר בהקשר זה את הסכנה הברורה לסטנדרט האקדמי אם הקידום של מרצים יהיה  תלוי בסקרי סטודנטים).



הדשא אצל השכן ירוק יותר

סוג  של ביקורת לא עניינית עוסק בהשוואות למוסדות אחרים. אין בכוונתי לטעון  שבאוניברסיטת בן גוריון יש את המרצים הכי טובים. הבה נהיה מציאותיים. כאשר אתם מתרשמים מסיפורים על מרצים מצוינים באוניברסיטאות אחרות זיכרו: "מרחוק רואים רק את הפסגות" וגם הדשא שם ירוק יותר. 

בכל אוניברסיטה יש לסטודנטים את "סיפורי הזוועה" המקומיים. לדוגמה  מה אומרים הסטודנטים בירושלים , וגם להם יש קוונטים 2ועוד משהו שהם אומרים "עלינו"

באשר להשוואות הלא מחמיאות עם MIT ועם HARVARD שראיתי בפורום. כדאי גם לקחת בחשבון את ההבדל הקטן בעומס ההוראה, בתקציבים, ובתמיכה הלוגיסטית.  לפעמים יש לי הרגשה שכמה מהסטודנטים שכחו איפוא אנחנו חיים... ולמרות זאת אני מאמין שאתם מקבלים "מה שצריך" גם  אם העטיפה היא לא תמיד "נוצצת".



כיצד ללמוד / להתכונן למבחן


לך למקום שבו אין "חברים". צריך ללמוד לבד. בשלב זה יש לך מספר עמודים של דפי נוסחאות שיוכלו לשמש אותך במבחן.

את כל השלבים לעיל צריך לעשות במהלך הסמסטר.
תקופת המבחנים לא נועדה ללימוד.

הבנה פסיבית של החומר ואגירת פתרונות לא יעזרו לכם לקבל את התואר

Common sayings by "solutions addicts" and other frustrated students:
  1. The question is not "clear" [as in the saying אני יודע לרקוד אבל הריצפה עקומה]
  2. We just need "clarifications" and "instructions" in order to solve it.
  3. In fact we have reached the FINAL answer. We just did not do the substitutions, and some prefactors came out wrong.
  4. This time we were helped, but next time (in the exam?) we shall know how to solve without help.
  5. We have written the MAGEN solution, and now we have to "fix" it just because our "STYLE" is not as desired by the lecturer.
  6. Each lecturer has unique "style", so we have to adapt to this style.
  7. In the last exam the lecturer tricked us by writing questions with a different "style".
  8. The important thing is "the way" - neither the result nor its presentation.
  9. The lecturer should assume that we know physics, but should not expect us to know how to do the math.
  10. Our generation is not expected to know how to do the math because we use Mathematica.
  11. We understand very well the material, and we had learned all the solutions, but in the EXAM we simply had a BLACKOUT...
  12. It is not fair that if we failed to solve [the first part of] a problem, then we cannot get points for the other [dependent] parts.
  13. Needless to say that the exam has failed to test our skills: the grade is a matter of luck or mind reading.
  14. Without contradiction to 13, it is not fair that only the bright students can get high grades.
  15. The lecturer has made an error in the quantum exam: there was no mention that we should assume a quantum mechanical reality.
Note: Items 6 and 7 constitute a self consistent theory that cannot be disproved.





אנליזה של כשלון (קוונטים 2005) + עדכון 2006

שלושת הציונים המובילים בקורס קוונטים 3 היו 90, 70, 60
אף אחד לא פתר נכון את הבחינה
(הבחינה נבדקה ברחמנות על מנת לא להגדיל את הקטסטרופה)
בוצע שקלול של 30% מגן על הגשות.
9  סטודנטים עברו (ציון 65+) ושאר 16 הסטודנטים נכשלו

מה קרה?
התאוריות הפשטניות הן:
(א) הסטודנטים הם גרועים
(ב) המרצה [עבדכם הנאמן] הוא גרוע
(ג) הבחינה היתה קשה מדי

שתי התאוריות הראשונות לא יכולות להיות נכונות. עם כמה מהסטודנטים יש לי "רומן מתמשך"  דרך הקורסים של קוונטים 2  (UNDERGRADUATES) ושל מכניקה סטטיסטית (GRADUATES).  בהחלט  יש קבוצה של סטודנטים טובים,  והיתה שביעות רצון גבוהה משני צידי המתרס ( שהתבטאה גם בסקר הסטודנטים). בכל הקורסים שהעברתי עד כה תמיד היתה "אליטה" של סטודנטים שעמדו בכבוד בדרישות הקורס. זה לא ריאלי לצפות שכל הסטודנטים יעמדו בדרישות הקורס. אך גם זה לא מתקבל על הדעת שלא תהיה שום "אליטה" שכן עומדת בדרישות הקורס.

הבחינה היתה אמנם קשה (ברמה הנדרשת) אך היא היתה מבוססת לחלוטין על שני תרגילים שניתנו בכיתה ושאלה שלישית שהיתה וריאציה על פיתוח שהועבר בפירוט במהלך ההרצאות.

אז מה באמת קרה? 
התשובה פשוטה מאוד.  בקורסים האחרים שהעברתי היה פיקוח הדוק על הגשת תרגילים. הסטודנטים נאלצו ללמוד את החומר תוך כדי הסמסטר. (בקוונטים 2 יש גם מתרגל שמסייע בכך,  בקורסים מתקדמים אין מתרגל והמשימה נופלת על המרצה).  בקורס הנוכחי של קוונטים 3  (שאותו  העברתי בפעם הראשונה)  לא הייתי מסוגל להיות "גננת" וביקשתי מהסטודנטים לקחת אחריות.   מתברר שזה לא עובד... הסטודנטים לא עברו על החומר ולא פתרו את התרגילים "בזמן אמת" (למעט הגשת עבודת המגן).

מה הלקח שניתן ללמוד מן הסיפור?
לסטודנטים: משמעת עצמית היא חיונית על מנת להצליח.
למרצים: יש להתיחס אל הסטודנטים כפי שמתיחסים לילדים.
למערכת האוניברסיטאית: העומס על המרצים הוא לא סביר (2 קורסים כבדים, 3 ועדות עתירות עבודה, 5 סטודנטים MA,  ניהול קרנות, והמחקר עצמו על כל הכרוך בו). זה נקרא "התיעלות".  

אז מה יהיה?
אני לא יודע. לא קיים מועד ב' בתואר שני. גם ברור שבפועל הסטודנטים לא למדו את החומר כראוי במהלך הסמסטר  (ולא משנה מי אשם).  כך שהפתרון הנכון מבחינה אקדמית הוא לתת להם בשנה הבאה לעשות את הקורס שוב. מצד שני יש לחצים פסיכולוגיים ונסיבות מיוחדות...

מסקנה שתמיד נכונה:
תסמכו רק על עצמכם!

עידכון (שנה"ל 2006):
זה סיפור עם סוף טוב. לא נכנענו ללחצים: סטודנטים שנכשלו נאלצו לקחת את הקורס פעם שנייה. הקורס ניתן השנה באותה מתכונת כמו לפני שנה ללא התפשרות על הרמה. גם המבחן היה קשה באותה המידה. במהלך הסמסטר היתה הקפדה מצידי על פתרון תרגילים בזמן באמצעות "דף החתמות". הסטודנטים לקחו את עצמם בידיים, עבדו קשה, והתוצאות היו בהתאם! 




האם הקידום של אנשי סגל צריך להיות על פי "סקרי הוראה"

אני רואה בפורום שהשאלה הזו חוזרת שוב ושוב. אני חושב שאת התשובה כבר קיבלתם. אבל ליתר בטחון אני רוצה להבהיר את עמדתי (שהיא למעשה עמדת הקונצנסוס) בצורה הברורה ביותר: מטרת האוניברסיטה היא מחקר ולא הוראה. לכן "סקרי סטודנטים" אינם רלבנטיים.  פיסיקה לומדים מחוקרים פעילים ולא ממורים מקצועיים.

מעבר לכך אם הקידום של איש סגל יהיה תלוי בדעה של הסטודנטים זה יהיה אסון לעולם האקדמי.  הסכנה היא ברורה ומידית:  חברי סגל עלולים להגיד: מה אכפת לי מהסטודנטים? מה שחשוב לי זה הקידום. אז אני אהיה נחמד לסטודנטים כדי לצאת טוב בסקר. אז אני אצמד לספרי הלימוד למרות שאני חושב שיש דרך טובה יותר או נכונה יותר ללמד את החומר. אז אני אגיד רק דברים שנשמעים politically correct. למה להסתבך?  הרי מה שחשוב לי זה המחקר. אז הכי נוח זה שיש "שקט תעשיתי". בואו נוריד את הרמה. מה אכפת לי שהתואר בפיסיקה של הסטודנטים של בן גוריון יהפוך להיות בדיחה? אני הרי קיבלתי כבר את התואר שלי מאוניברסיטה אחרת...

למעשה, כאיש סגל צעיר, אין לי מושג מה הולך בועדת המינויים. הקידום האקדמי זה  תהליך ארוך ומסובך ומאוד מסווג. בניגוד לכם אני לא "בוחש" בנושאים האלה, ויוצא מתוך הנחה שהמערכת פועלת בצורה הוגנת וענינית. אני רוצה להאמין שהפוליטיקה של העולם האקדמי היא "נקיה" משיקולים זרים. אני רק יכול לנחש שבאיזשהו מקום, אם אדם הוא "סוציומט" אז זה לא יתרום לקידום שלו. כך שאם אדם מזלזל בהוראה זה לא יוסיף לו כבוד בעיני חברי הסגל האחרים. כל נסיון להכתיב לאקדמיה את שיטת הקידום יש לדחות בשאט נפש. זה נוגד את עקרון החופש האקדמי. מבחינתי עקרון החופש האקדמי הוא אחד הערכים החשובים ביותר בחברה דמוקרטית. תלות בסקרי סטודנטים תגרום לכך שנצטרך לחשוב פעמיים אם "כדאי" להגיד את מה שאנחנו באמת חושבים.  האם אני צריך להסביר מדוע?       

מכל הסטודנטים שמנסים לתקן(*) את המערכת האקדמית, או את "השיטה", אני מבקש קצת צניעות. אני מציע לכם קודם להשקיע את הזמן בלימודי הפיסיקה, ורק אם זה לא ילך ללכת לפוליטיקה. אפשר לחשוב שאין מספיק דברים לתקן במדינה הזאת. יש לרבים מאיתנו פיקפוקים לגבי "הכוונות האמיתיות" שמסתתרות מאחורי הצעות "תמימות" לרפורמות במערכת האקדמית.   

(*)  עוד לא השתכנעתי שצריך לתקן משהו. הבעיה הבסיסית שלנו (ברמה הלוקאלית) היא חוסר כוח אדם ותקציבים ולא "השיטה". השגי "השיטה" האקדמית בארץ ובעולם (ובפיסיקה בפרט) במהלך מאה השנים האחרונות דוקא מוכיחים שהשיטה האקדמית עובדת היטב. אני חוזר ומדגיש שהצעות לתיקון "השיטה" האקדמית שבאות מגורמים לא אקדמיים היא בעלת "ריח רע" של "אינטרסים זרים". 




על הסכנה לחופש הביטוי באקדמיה

מורה (בבית ספר) או מרצה (באוניברסיטה) חיב להנות מחופש אקדמי על מנת שיוכל להתבטא בחופשיות בלא צורך לצנזר את מה שהוא אומר בגלל "שיקולים זרים".  דברים שמסכנים את החופש האקדמי (מצד המרצה) הם חשיפה לסקרי סטודנטים, חשיפה לתביעות משפטיות, וחשיפה ללחצים ציבוריים (למשל דרך העיתונות).  דברים שמסכנים את החופש האקדמי (מצד הסטודנט) זה למשל החשש שיתנקמו בו על מה שהוא אומר על המרצים.  (לכן האפשרות לשלוח מכתבים אנונימיים בפורום הסטודנטים היא מצוינת למרות חסרונות מסוימים).

אם סטודנט לא מרוצה ממה שמרצה אומר הוא יכול להביע את דעתו. הסגנון לא משנה. (אם כי מנסיוני התיחסות מנומסת היא אפקטיבית יותר). מצד שני נסיון להפעיל לחצים על ידי גורמים "חיצוניים" היא מעבר לקו האדום. (אני לא מדבר על מקרים פליליים, שבהם הטענה היא שמרצה לקח שוחד או משהוא כזה). 

ישירות כלפי הסטודנטים היא מדיניות שתואמת את הרוח האקדמית.  מצד שני זה דבר מסוכן כיוון שמדיניות כזאת נותנת כלים לניגוח של המערכת.  כבר שמעתי על מקרה שבו סטודנט סחט תואר מהפקולטה באיומים משפטיים  (על בסיס טיעון בסגנון המוכר  "אמרו לי"). אני מקווה שזה לא יתן לאף אחד רעיונות.  אם אתם רואים פה ושם את המשפט "דבר זה נכתב על דעתו של הכותב / אינו מחייב את האוניברסיטה / נתון לשינויים") אז אתם יכולים לנחש מדוע. [אני כבר הולך להוסיף את המשפט הזה בראש העמוד].


קווים מנחים להערכת קורס / מתרגל / מרצה

הדרישה הראשונה מקורס טוב היא ניהולית:
תפקיד המתרגל:
תפקיד המרצה:
להרצאה יש ערך מוסף / חינוכי חשוב מאוד: מטרתה לקרב את הסטודנט להווית המחקר.

דגשים:
הבחינה:
בחינה טיפוסית יכולה (לדוגמה) לכלול שלוש שאלות:
אחת מהתרגילים, אחת וריאציה, ואחת חדשנית עם "עוקץ".

המטרה של אתר הקורס:
יצירת מצב שגם אם יש מתרגל/מרצה חדש או לא מוצלח עדיין תקבלו את החומר ברמה הנדרשת דרך אתר הקורס במוד של "אוניברסיטה פתוחה", ותוכלו לעבור את הקורס בהצלחה.  כמו כן הודות לפורום תקבלו שרות טוב יותר מסגל ההוראה ומהאדמינסטרציה.


הגדרת יעדים של ועדת הוראה בשנת 2005

התפיסה של יו"ר ועדת הוראה:

יעדים שכבר הושגו: 

יעדים שעדיין לא הושגו:

(*)
למרבה הצער איני בטוח שהמתרגלים פותרים נכון או יעיל את התרגילים. אין למרצים את היכולת במציאות הנוכחית לבצע בקרה של תרגילים ופתרונות. מה שצריך לעשות זה לייצר database של פתרונות שידובגו בהדרגה. על מנת שזה יתבצע חייבים לקבוע סטנדרט. הסטנדרט היחיד שקיים לכתיבת מתמטיקה הוא LATEX (או בתוך קובץ ASCII או בתוך קובץ HTML). ללא סטנדרט תהליכי ה-debugging ובניית ה-database לא יוכלו להתממש.


סיכום השגי ועדת הוראה בשנים 2004-2011

 
שקיפות - הוגדרו ותועדו נהלים, לדוגמה מדיניות שיפור ציון
 
העברתי החלטה בפקולטה על נוהל מחייב של פירסום מדיניות קורס
 
הוגדרו החובות של עוזרי הוראה
 
הוקם אתר השנתון - מעבר ממסמך מודפס לרשת, ובנוסף תעוד של כל הכללים שנחשבו לתורה-שבעל-פה.
 
רפורמה של מערך הקורסים במתמטיקה לפיסיקאים
 
הגדרת "חבילת מקצועות הליבה" ופתיחת אפשרות למסלולים דו-מחלקתיים
 
שיפורים בתכניות הלימודים (לדוגמה: הרחבת פיסיקה3)
 
הגדרת קריטריון קבלה אוטומטי (CP) שאיפשר להעביר את הטיפול בקבלה מהמחלקה למדור רישום. בנוסף - מיסוד הפצת מכתבי אורינטציה למועמדים ולמתקבלים.
 
הגדרת אפיק מעבר מהאו"פ ואופציה לפריסה 4 שנתית
 
רפורמה של קורסי השרות לצורך ייעול ההוראה
 
התקנת שרת מחלקתי במרכז המחשבים על מנת לתת שרותי הוראה ראויים
 
הוקמו אתרי קורסים והוגדר מפרט דרישות מחייבות לאתר כזה (בכל אתר תוכנית קורס על בסיס שבועי, הפצת תרגילים דרך האתר ולא על ידי שכפול). הצלחה חלקית עם אתרי המעבדות (הם כוללים את החומר אבל לא הפכו להיות כלי אקטיבי).
 
קבלנו אישור רקטור לתקן של אסיסטנט שיתמוך רוחבית בפעילות שקשורה לאתרים
 
הוקם מאגר התרגילים פיסיקה-1-2-3
 
הוקם פורום - תחילה על השרת המחלקתי ואח"כ שיכנעתי את האוניברסיטה
 
מענה מיידי לפניות של סטודנטים באמצעות הפורום
 
יצירת מוד עבודה קונסטרוקטיבי עם סטודנטים, נציגי סטודנטים, וועדי כיתות (החל מליאור יוסוב ב-2005 ,למעט כשלון נקודתי במחזור 2009)
 
ריבונות - הקפדה על ההירארכיה מרצה - רכזת - יו"ר ועדת הוראה - רמ"ח. מצב שבו "עוקפים" את המרצה או את הרכזת או את היו"ר הוא בלתי נסבל וגורם לכשלים חמורים בטיפול בבעיות שמתעוררות, שלא לדבר על עקיפת המחלקה על ידי פנייה לדיקן או לנשיאה.
 
האצלת סמכויות - אי אפשר שיו"ר ועדת הוראה יעשה את הכל - האחריות על הטיפול בנושאים מסוימים הואצלה לחברי ועדה אחרים. בנוסף הורחבו סמכויות והוענק מרחב של שיקול דעת לרכזת הסטודנטים, במגמה של "אוטונומיה אדמינסטרטיבית" בנושאים שאין להם היבט אקדמי.






רשימת בקשות (הוגשה על ידי ליאור 16/02/2005):
  1. המחלקה צריכה ליישם בדיקה אובייקטיבית של רמת ההוראה של מרצה (למשל, סקרים פנימיים, ביקור בהרצאות ועוד) - הדבר ייתן מדד אובייקטיבי למרצים לראות כיצד הם מעבירים את הקורס.
  2. דרישות מינימאליות מקורס - חלוקה ברורה של אחריות (בין מרצה, מתרגל והסטודנטים), שעות קבלה שיתאימו למרצה וגם לרוב הסטודנטים, אתר אינטרנט.
  3. תיאום בין המרצה למתרגל - המתרגל צריך לדעת על מה המרצה עבר בשיעור והיכן הוא נמצא.
  4. אתר של קורס צריך להכיל מידע מינימאלי:
    1. שעות קבלה של המרצה והמתרגל והיכן נמצא המשרד (קיים ברוב האתרים).
    2. סילבוס עדכני של הקורס הכולל ביבליוגרפיה עבור כל נושא (שם הספר ופרקים רלבנטיים).
    3. רשימת תרגילים להגשה (במידה ויש) כאשר ליד כל תרגיל מצוין מועד ההגשה בצורה מפורשת ולא משהו בנוסח "שבוע מפרסום התרגיל". יום לאחר מועד ההגשה אנו רוצים שיועלה פתרון מלא לתרגיל שיהיה קריא (עדיף בפורמט PDF).
    4. בחינות משנים קודמות (או הפנייה לבנק הבחינות במידה ויש שם בחינות) עם פתרון מלא.
    5. לאחר כל בחינה רצוי להעלות את פתרונה המלא לפני מועד ב' כדי שנוכל לדעת האם הפתרון שלנו היה שגוי מיסודו או שהייתה טעות אלגברית בדרך.
    6. רשימת FAQ שתכיל את כל הנושאים של מנהלה, כגון אופן יצירת קשר עם מתרגל / מרצה במידה ולא ניתן להגיע לשעות הקבלה, הדרישות בקורס, מבנה הציון הסופי וכדומה
  5. לאפשר לסטודנט הניגש למועד ב' לצאת מהבחינה בלי שייחשב שניגש אליה עד חצי שעה מתחילתה. במידה והוא נשאר לאחר מכן הסטודנט ייחשב כמי שנבחן במועד ב'.
  6. במקרה וסטודנט עבר את מועד א' וניגש למועד ב' לשם שיפור הציון אך נכשל, הוא יקבל ציון עובר בתור ציון בחינה.
  7. שיווין בין מועד א' למועד ב' מבחינת מבנה, רמת הקושי והיקף החומר, דרך אפשרית היא על ידי כתיבת מועד א' ומועד ב' יחדיו ומסירתם למדור בחינות יחד עם הפתרון המלא. ביום הבחינה מדור בחינות ייתן את אחת הבחינות בצורה אקראית לסטודנטים.
  8. הכנסת פורום פיסיקה כערוץ תקשורת נוסף בין הסטודנטים למרצים ומתרגלים. במסגרת זו ייפתח לכל קורס תת-פורום משל עצמו שבו יהיה ניתן לפרסם הודעות רק לאחר שהן יקבלו אישור ממנהל הפורום (כרגע ליאור יוסוב).
  9. תדריכי המעבדה צריכים לעבור הגהה כדי שיהיו קריאים ומובנים. הם מלאי שגיאות כתיב ותחביר שמקשים על הבנת החומר, בעיקר כאשר חלק מהנושאים אנו נתקלים בהם פעם ראשונה בתדריך (פרנק-הרץ, האפקט הפוטואלקטרי,....).
  10. יש לקבוע נוהל לבוחן כניסה שיאפשר בחינה של סטודנטים במידה והבוחן אינו זמין בשעות המעבדה.ההצעות שלנו הן בוחן כתוב שייבדק לאחר מכן על ידי המדריך או קביעת שעות בהן המדריך מחויב לבחון סטודנטים שתיאמו עימו מראש.
  11. אולי יש טעם לשקול מחדש את הרקע המתמטי שניתן. קורסים נוספים בסגנון שיטות מתמטיות 1 ו-2 שיבואו על חשבון קורסים כגון חדו"א ב 1 ו-2 (סמסטר קודם נוכחות הפיזיקאים בשיעורי חדו"א ב2 הייתה זניחה עקב הכללת חומר הקורס כחלק מהתוכן של שיטות מתמטיות בפיסיקה 2). אפשרות נוספת היא הכללת קורסי בחירה מהמחלקה למתמטיקה (אלגברה 3, תורת החבורות וכדומה) כחלק מהבחירה במחלקה שסטודנטים במחלקה יכולים לבחור. כך יוכל להיווצר יסוד איתן לתואר שני.
  12. כדאי לשקול דרך פעולה כללית מבחינת בניית הידע אצל הסטודנט. הכוונה שכל קורס יוסיף נדבך נוסף של ידע והבנה שמתבסס על קורסים קודמים ויכין את הדרוש לקורסים מתקדמים, כך שלא ייווצר מצב שחומר שנלמד בקורס X במשך מחצית סמסטר כמעט ואינו מועיל בקורסים אחרים לעומת נושא שנידון בצורה כללית ביותר והוא חלק חשוב בקורסים אחרים.
  13. רעיון נוסף הוא הצגת כלי עבודה ממוחשבים (כגון matlab או Mathematica) בצורה יותר מסודרת, אולי כחלק מקורס שיטות מתמטיות בפיסיקה 1, במהלכו יוצגו הכלים בצורה כללית עם הפניות לאתרים או ספרים בנושא. כמו כן אולי יש טעם להציג מערכות הפעלה חלופיות כהכנה לעבודה שלאחר התואר - UNIX, LINUX (ההפצות היותר נפוצות) ואולי OS-X.

תגובה (ד.כ.):

הבקשות נידונו עם ליאור ולהלן אני מפרט מה שסוכם והתיחסויות נוספות.

סעיפים 1,2,3,4,8 יטופלו מידית בדרך שהוסכמה עם ליאור. ליד כל קישור לקורס (או מעבדה)  בדף הקורסים יהיה קישור לאתר פורום אשר יכלול  ביקורת שלכם על האתר;  ביקורת שלכם על הקורס;  [חציצה]; התכתבויות שוטפות של הקורס ביניכם לבין עצמכם ועם המרצה והמתרגל. האיזור שמעל החציצה ינוהל ויעודכן על ידי האחראי של אותו אתר פורום. אני אבצע מעקב אחרי הכתוב באיזור זה ואפעל במידת הצורך.

ראוי לציין שבבדיקה מדגמית שערכתי עם ליאור - מצב האתרים שלנו בהחלט משביע רצון. היכולת שלכם להעביר ביקורת (בונה) על הקורסים תדרבן ותתרום לשיפור הקיים. לכל אלה שכל הזמן מדברים על "הדשא של השכן". לדוגמה: מישהו בפורום מאוד התפעל מירושליים. אז הלכתי לראות את האנלוג לדף הקורסים שלנו. רציתי לראות עד כמה אנו באמת "גרועים" בהשוואה אליהם. לנוחותכם אני מספק לכם את הקישור  http://hug.phys.huji.ac.il  וגם  קישורים נוספים למציצנים.

סעיפים 9-10 לגבי המעבדה יטופלו. אני אתיעץ עם האחראים על המעבדות (גדי, יונג, מנסן) ונראה מה אפשר לעשות.  הערות נוספות לגבי המעבדות ירוכזו באתרי הפורום היעודיים. מבחינת נוהל הטיפול וההתיחסות אין הבדל בין "קורס" לבין "מעבדה" . ראה פסקה קודמת.

לגבי סעיפים 11,12,13  עליכם להיות מודעים לכך שאנו פועלים כל העת לשיפור תוכנית הלימודים במסגרת האילוצים האוניברסיטיים של כוח אדם ותקציבים. אין טעם לקטר על שנתונים שעברו מן העולם. אם ברצונכם לתרום התיחסו בבקשה אל השנתון שהכנו לשנה"ל הבאה והביעו את הערותיכם באתר פורום יעודי שיפתח לשם כך. עליכם להיות מודעים  לכך שהרבה מאוד עבודה מושקעת בשיפור תוכנית הלימודים. הטיוטה של שנתון שנה"ל הבאה כבר נסגרה ברמה המחלקתית (לאחר סדרת דיונים ארוכה בועדת הוראה). טיוטת השנתון עוברת עתה לדיונים ולאישור ברמה הפקולטית (החזיקו לנו אצבעות). כך שהערותיכם יכולות לתרום לשנתון של עוד שנתיים.

לגבי סעיף 7 -  אני חושב שרוב ההאשמות בנושא זה נובעות מתסכול של סטודנטים שנכשלו.  בתור מרצה "עצלן" אני כותב את שני המועדים ביחד כחודש לפני סוף הסמסטר ומעביר לבדיקת המתרגל. השאיפה היא שכל המועדים יהיו באותה רמת קושי. אתם פורצים לדלת פתוחה. זה נכון שלעיתים מתברר בדיעבד שמועד מסוים היה "קל מדי". זה קורה. אתם כמובן אוהבים להסתכל על זה הפוך: אתם חושבים שאם בטעות מועד מסוים היה "קל מדי" אז גם כל שאר המועדים צריכים להיות "קלים" באותה מידה.  נקודת המבט הנכונה היא להסתכל על חצי הכוס המלאה: אם קיבלתם בטעות מבחן קל עליכם להיות אסירי תודה על מזלכם הטוב ולהנות מן ההפקר.

לגבי סעיפים 5,6  ושאר נושאים הקשורים לתרבות "הקזינו" של הציונים דעתי האישית ידועה. בכל מקרה דעתי האישית לא משנה כיוון שמדובר בחוקים על-מחלקתיים (פקולטיים או אוניברסיטיים).  נסיונות לשנות חוקים כאלה זה כמו להלחם בטחנות רוח. אם אתם מתעקשים עליכם לפעול ברמה של "אגודת הסטודנטים". בכל מקרה אני לא הכתובת לפוליטיקה הזאת אלא יו"ר ועדת הוראה פקולטית.

לסיום מספר סטודנטים ביקשו הדרכה איך ללמוד פיסיקה (וגם הבטחתי לליאור). אז מצאתי How to Study Physics. (אם תעשו חיפוש בגוגל תקבלו סדרה שלמה של אתרים דומים).


המשך תגובה (ד.כ.):

החל משבוע הבא האחריות על  ההתנהלות התקינה של כל המעבדות תהיה בידי ד"ר יעקוב ביטון.  הוא מודע לכך שיש לבצע בדיקה של נהלי העבודה של האסיסטנטים. נא לפנות אליו אם יש בעיות, הוא פתוח להצעות. בנוסף, על פי בקשתכם, הוא ישקול בחיוב מתן הרצאה או תדריך בנושא השימוש בתוכנות היעודיות שעל המחשבים (לכל הסטודנטים החדשים) במידה ויש צורך בכך. אני מביא להלן את התיחסותו לתדריכים:

שלום דורון

בהמשך לשיחתנו רציתי להבהיר כי
חלק מתדריכי מעבדה ב' ו ג' יתעדכנו. ניסויים כמו פרנק הרץ אמורים להשתנות כליל. כרגע אנו בונים את המערכת האלקטרונית. הניסוי ימוחשב ובהתאם לכך יכתב תדריך חדש רלוונטי למערכת החדשה.

 

השינויים במערכות הניסויים והתדריכים יהיה בהדרגה ומדי פעם ישופר ניסוי אחר. 

לגבי שאר הדברים כגון: הנהלים, המדריכים, והדרכות בשימוש במחשב, כל זה יבדק בהמשך.

כמו כן ניתן לפנות אלי ישירות לגבי תלונות רעיונות והצעות דרך המייל או לקבוע פגישה

 

                                        תודה ולהתראות יעקב

 
________________________________________________
 
Dr. Yaacov Biton
Computers Manager -Physics Department
p.o.b 653 beer Sheva 84105
Tel: 972 – 8 6461190
Fax: 972 –8 6472903
E-Mail: yaacov@bgu.ac.il






קטעים מתוך הפורום



בקשה (מתוך הפורום):


כדאי שיהיה לאתרים של הקורסים פורמט סטנדרטי. אפשר לקחת כדוגמא את האתרים של
מדעי המחשב - הם נראים אותו דבר וקל מאוד להתמצא בהם. אבל התוספת המשמעותית ביותר
היא דף שאלות נפוצות, או  - FAQ. במקום שסטודנטים ילכו לשעות קבלה של המרצה והמתרגל
וישאלו שוב ושוב ושוב את אותן שאלות, אפשר פשוט לשלוח אותן באימייל ולפרסם את התשובה
באתר כך שכולם יוכלו לראות. זה גם חוסך זמן לכולם וגם עוזר לסטודנטים שלא יכולים להגיע לשעות
קבלה.


בקשה דומה (מתוך הפורום):

יש לי הצעה. אם כבר רוב הסגל מכיר את הפורום ומציץ בו מדי פעם בתור אורחים, למה לא לארגן פורום שבו מרצים עונים באמת על שאלות? יש מרצים שמאוד קשה להשיג אותם, כמו למשל רמי ברושטיין שאפילו בשעות קבלה שלו אי אפשר לדבר איתו בגלל ישיבות או הרצאות שלו. למה לא לעשות כזה פורום שבו אנשים ישאלו את המרצים שאלות והמרצים יענו?
זה מאוד נח, הם יכולים לענות כשנוח להם ואנחנו יכולים לשאול שאלות כשנוח לנו. בלי לשלוח אי מיילים (יש מרצים שלא מקבלים גם את זה) ובלי לחפש את המרצה בקמפוס.


תגובה (ד.כ.) :

יש פה שלושה ענינים:

(א) אחידות: זה אומר לדכא  את היצירתיות של המתרגלים והמרצים. זה לא טוב.
אני דוקא אוהב את "המגע האישי" (והסנדלר הולך יחף...).

(ב)  אבל לדרוש שבכל אתר יהיה "מינימום אינפורמציה"
(מספר קורס, תכנית לימודים...)  זה ברור מאליו.
אנו "מנדנדים" כל הזמן. ויש שיפור מתמיד!!! 
נא להביא לתשומת ליבי אם יש בעיות [בשביל זה יצרתם את המדור הזה].

(ג) הרעיון של "פורום" לכל קורס הוא מצוין.
כידוע לכם כל מה שאתם רואים האתר הפיסיקה
מתבצע בהתנדבות (של מי?) כיוון שאין תקציב.
אז אני מציע את הפתרון הבא:

קחו את רשימת הקורסים מדף הקורסים.
פתחו "מדור" בפורום לכל קורס.
אני אשים קישור לכל אחד מהמדורים בדף הקורסים.
אני מקווה שהמרצים והסטודנטים ישתפו פעולה.
סטודנטים טובים יכולים גם לחסוך עבודה למרצה...

חשוב: 
יש לחסום הודעות אננונימיות.
כל מי ששולח הודעה למדור של קורס חייב לקחת בחשבון שהדוא"ל שלו חשוף למרצה.
אחרת האתרים יתמלאו באשפה, והמרצים (בצדק) לא יתיחסו אליהם ברצינות.
    


הצעה (מתוך הפורום):

ניגשתי לשוחח עם דורון על תכנית הלימודים המוצעת לשנתון הבא (אפשר לראות כאן: http://www.bgu.ac.il/physics/SHNATON/SHNATON2006/Index.html).
הצעתי לו את שתי ההצעות הבאות:
1) פיצול פיסיקה 3 (שבכוונתם להרחיב) לשני קורסים- "פיסיקה מודרנית" שינתן בסמסטר השני ללימודים (במקביל לפיסיקה 2), ו"פיסיקת הגלים" שינתן בסמסטר השלישי. יתרונות:
א) יקל על הסילבוס המתוכנן ל"פיסיקה 3 מורחב" המתוכנן.
ב) יקל על מעבדות שנה ב' - דמיינו לעשות מעבדה בפרנק הרץ לדוגמה כשאתם כבר למדתם את החומר כמו שצריך, ולא מהתדריכים.
חסרונות:
א) יקשה על סמסטר ב' של שנה א'. אומנם אני קצת רחוק מאותה שנה, אבל לי זה זכור כסמסטר הקל ביותר בתואר. לעומת זאת הסמסטר השלישי זכור לי כנוראי ביותר. בינינו, חדוא 2 זה בדיחה, במיוחד עכשיו עם שיטות 2. רק פיסיקה 2 קשה. לעומת הסמסטר הראשון, שעדיין סובלים מהלם, ולעומת השלישי, שם באמת מקבלים הלם, הוא קל.

2) "שיטות מתימטיות בפיסיקה 3", במקום הסתברות. היתרון הגדול של קורס כזה על פני קורסים רגילים במתימטיקה היא שניתן לבנות את הסילבוס שלו כך שחומר רלבנטי ילמד בזמן המתאים. לדוגמה, את הטנזורים הייתי מוציא משיטות 2, ושם ב- 3, כי האמת שלא צריך את זה עד אלקטרודינמיקה (לפחות לדעתי). במקום זאת, הייתי מכניס שם קצת הסתברות, כהכנה לשנה ב'. זה רעיון שעוד לא בשל, אבל אפשר להוציא ממנו המון.


תגובה (ד.כ.) :

אנו ניקח בחשבון את הצעה זו בעת שנדון בשנתון 2006-2007.
אני מקווה שעד אז גם נפיק לקחים מהשינויים שאישרנו לשנה"ל 2005-2006.
(ההחלטות שקיבלנו ברמה מחלקתית  עברו כעת לדיונים ברמת פקולטה).
אין לכם מושג כמה קשה לבצע שינויים  בתוכנית הלימודים.  



הצעה (מתוך הפורום):


המבחנים צריכים להיות בנויים כך שיהיה אפשר לסיים אותם בזמן ולא נצטרך לבקש הארכת זמן, או שיהיה הארכה אוטומטית כדי שנוכל לתכנן את הזמן במבחן ולא נהיה בלחץ במשך כל המבחן.

תגובה (ד.כ.) :

אני אישית מסכים לקביעה זו (המבחנים שלי הם שלוש שאלות / שלוש שעות + שלוש שעות הערכה אוטומטית). אני מוכן גם לעשות "תעמולה" לגישה זו. אך בסופו של דבר לכל מרצה יש את הפילוסופיה שלו ולא ניתן "להכתיב" תפיסה מסוימת.



 הצעה (מתוך הפורום):

סילבוס של קורס צריך להתאים לכמות השעות של הקורס. יש מקרים שבהם המרצה מנסה להספיק כמה שיותר חומר כדי להספיק את הסילבוס. כנראה שבמקרים כאלה הקורס צריך פשוט לקבל יותר נקודות כדי שיהיה למרצה יותר זמן ללמד את החומר.

תגובה (ד.כ.) :

כפי שתראה בשנתון החדש אנו עושים מאמץ לתיקון עיוותים:
יש כמובן מגבלות על הגדלת מסגרת הנקודות.
הסכום הכולל של הנקודות צריך להיות תואם את מדיניות האוניברסיטה.
מאידך יש לכסות היקף חומר כמקובל במוסדות אקדמיים אחרים בעולם.
מה שעשינו במקרה לעיל היה לבטל את הנקודות על "מבוא לכימיה".



מתוך הפורום:

2. שיתנו הדרכה בסיסית אפילו של יום למרצים ומתרגלים על הוראה והדרכה נכונה.

3. כשמגיעים סטודנטים חדשים למחלקה, כבר בשבוע הראשון לתת כמה הבהרות על תוכנית הלימודים, המגמות ויתרונות/חסרונות, כמה טיפים על מיקום של אנשים/עזרי לימוד/אתרים באינטרנט. ייעוץ כללי בבחירת הקורסים וסתם שמישהו מהמחלקה יגיד שלום יפה ויענה על שאלות.

4. שתהיה אופציה שמרצה אחר יבדוק את הבחינה במקום ערעור. לא ייתכן שהמרצה יהיה אלוהים אם יחליט על משהו והסטודנט חסר אונים. דעה שניה מקובלת בכל תחום כיום! (רפואה, משפטים, מכונאות רכב, ועדות ערעורים של הצבא ואיפה לא...)

5. שבתקנון של הפקולטה יוסיפו מה העונש/פקטור/פיצוי/(מה שלא יהיה) במקרים שיש פאשלות מצד המרצה/אוניברסיטה. ולא סתם חוקים וכשמשהו לא בסדר אז "הוא לא בסדר" וזהו. ואני יסביר: ציונים צריכים להינתן תוך שבועיים לפי התקנון אבל לא כתוב מה קורה אם לא...כרגע לא קורה כלום ולכן זה בלי שיניים. כנ"ל אם יש טעויות בבחינה או מרצה שלא מגיע לבחינה וכן הלאה..

תגובה (ד.כ.) :

2. יש דבר כזה

3. היתה פגישה עם הסטודנטים החדשים.

4.  אין בכוונתי להסביר כאן את ההגיון שעומד מאחורי העקרון של "ריבונות המרצה" והחופש האקדמי.

5. יש פשלות מסוג זה והן מטופלות. דוגמה לאופן שבה המערכת מתפקדת מתוארת ב-FAQ .  בתסריט המתואר (ערעור על ציון בחינה)  ההחלטה עברה מספר מהפכים באינסטנציות השונות  (ועדה מחלקתית, ועדה פקולטית, ועדת אד הוק לחריגים). אנו מנסים להמנע ממקרים כאלה. זה לא מזיק רק לכם... 




מכאן והלאה זה איזור "לא רשמי"





  מה הקטע -
תקציר הפרקים הקודמים

בעקבות דינמיקה שניתן להתחקות על השתלשלותה בפורום הסטודנטים ("מה הקטע")  נוצרה אוירה  חיובית  "בונה" אל הנושא והסטודנטים ריכזו  "רשימת בקשות".   לאלה שמסתקרנים לדעת מה הסיפור מאחורי "מה הקטע?"  תקציר הסיפור הוא כדלהלן:  התוועדתי לפורום הסטודנטים וקבלתי "הלם" ממה שראיתי. לכן רציתי לעשות משהו שישפר את האוירה במחלקה, יראה לסטודנטים שיש עם מי לדבר,  ויגרום להם להתארגן בכיוון של ביקורת "בונה". (ראוי לציין שלפניה קודמת להגיש הצעות / בקשות / תלונות לא היתה כל התיחסות).

מה עושים כדי לשפר את האוירה? הפנתי לסטודנטים מכתב של  סגן הנשיא ודיקן למו"פ של האוניברסיטה שמבהיר לציבור החוקרים שהמטרה העקרית שלנו צריכה להיות מחקר (ראה עותק של הדוא"ל להלן). זה כמובן גרר (כצפוי) גל של תגובות נזעמות (ראה ציטוטים להלן).  אני מודה למי שקורא לעצמו ALGALORD על הכותרת המוצלחת ("מה הקטע") שנתן לנושא. לאחר יממה חשפתי את העובדה שאני מודע לקיומו של הפורום (ראה עותק של הדוא"ל  להלן)...

לכאורה זו היתה פרובוקציה שרק מקלקלת את האוירה... למעשה אין זה כך. הדינמיקה של תהליכים חברתיים היא מורכבת יותר. למעשה "הניסוי" התנהל על פי התאוריה. אם עקבתם אחר מה שקרה, ראיתם בודאי שהתוצאה היתה כמקווה (עם אפקט OVERSHOOT). אני מבקש מגולשי הפורום שיסלחו לי על "המניפולציה" (קחו את זה באופן ספורטיבי -  העלתי לכם את ה-RATING). מה שחשוב  זו התוצאה. יש עכשיו אוירה טובה במחלקה. הסטודנטים יודעים שיש עם מי לדבר. הם יודעים שאכפת לנו מההוראה. ויש נהלים וערוצים מסודרים להעברת ביקורת בונה.



[Phys-students] from VAADAT HORAA - to your knowledge
From: Doron Cohen
Thu Jan 27 14:02:46 IST 2005
I am aware that students have in general
some "criticism" on the fact HORAA is not regarded
as the main "purpose" of the university
(unlike in Colleges).

Please note that this is a global national policy
as reflected by governmental decisions.

I distribute the email message below in order
to put your expectations "in context".

Doron
לציבור החוקרים,
לאור השינויים במשק ובמדיניות התיקצוב של ות"ת, עברה האוניברסיטה מספר 
שינויים בגישתה למחקר. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב רואה את עצמה כיום בראש
ובראשונה כמוסד מחקר. לשיטתנו, חברי הסגל האקדמי באוניברסיטה נחשבים בראש
ובראשונה "חוקרים" ומכאן שעיקר פעילותם צריך להיות המחקר.
[...]
בציפייה לשיתוף פעולה מלא ובאיחולי שנת מחקר פורייה לכולנו,

פרופ' מוטי הרשקוביץ
סגן נשיא ודיקן למו"פ

משהו שהגיע מדורון כהן:   [הדוא"ל שלמעלה].
מה הקטע? הם לא רוצים שיהיו יותר פיזיקאים?!
אפילו אם מאוד נרצה ללמוד פיזיקה במכללה, מכללות לא מלמדות פיזיקה...
מה הם רוצים להדגיש את העובדה שהמרצים גרועים?
שיתלו שלט מחוץ לאוניברסיטה,
"המרצים שלנו גרועים, אל תבואו לפה! אנחנו לא צריכים את הכסף שלכם!"

---

אני מודה שלא יכולתי לחשוב על דרך יותר מקורית להודיע
"אנחנו לא יודעים ללמד !"
מה לעזאזל עובר לדורון כהן בראש איך הוא יעשה מחקרים טובים אם לא יהיו לו חברה שיודעים משהו בשביל לעשות את המחקר ?!?!?!
הוא למעשה בהצהרה זו גוזר את גזר דינה של האוניברסיטה לכישלון !
הן במחקרים והן בלימוד!

---

עזבו, יש לו רגשות אשמה.
הוא כאילו אומר: "אתם רואים, זה לא רק אנחנו כאלה".
שזה נכון, אגב.

---

אה, ועוד דבר - למקרה שיש לכם אשליות,
אז מי שיוביל את המחקר זה בכל מקרה אלו שממש
לא משנה להם מה איכות ההוראה.

---

הנקודה שדורון כהן פיספס פה, זה שיש מרצים שפשוט לא מלמדים. אף אחד לא מצפה מהם שיהיו מורים דגולים (למרות שיש גם כאלה). הבעיה היא עם המרצים שהם כל-כך גרועים שלא לומדים כלום בקורס שלהם. לרוב הסיבה שהם גרועים כל-כך היא שפשוט הם זורקים זין ענק על הסטודנטים. אין מה לעשות, אם לא תתכונן לשיעור, לא משנה כמה תותח אתה, יהיה שיעור דפוק. מכיוון שחלק מהמשכורת שלהם זה ללמד אותנו, אותו החלק גם כולל את הזמן של הכנת השיעור בבית לפני. בדיוק כמו כשאני נותן שיעורים פרטיים אז אני יושב ומכין שיעור לפני (למרות שהתשלום הוא כביכול עבור זמן השיעור). למעשה כשהם באים לא מוכנים לשיעור הם מועלים באמון שהאוניברסיטה נתנה בהם.

מה שיפה פה, זה שכמו שהם משתינים עלינו, אנחנו יכולים להשתין בחזרה. מרצה שבאופן קבוע בא לא מוכן לשיעורים, צריך שיושמץ באתר אגודת הסטודנטים באופן כזה שמי שיסתכל שם יראה עם מי יש עסק. וזה יפגע לו במוניטין, כי הרי התותחים האמיתיים, הם תותחים בהכל (כמו גדלין - שגם בזמן שהיה יו"ר ועדת הוראה הוא מצא את הזמן לסכם את ההרצאות של עצמו, לכתוב תרגילים עם פתרונות, מצגות Powerpoint לשיעור וכ"ו).

אגב,שימו לב למשחק המילים בפיסקה הראשונה, בסיגנון צופן דה-וינצ'י.

---

רק לידע הכללי שלכם, למרות שדורון כהן כל הזמן אומר שמדובר במכון מחקר ולא מכון הוראה, הוא בעצמו משקיע המון בקורסים שהוא מעביר.

---

אז למה הוא כל כך רוצה לשכנע אותנו שהוא לא מתכוון ללמד אותנו? ולמה הוא כל כך רוצה להדגיש את העובדה ש "מטרת האוניברסיטה היא לא ללמד אלא לעסוק במחקר?".

אם כל כך חשוב להם לעסוק במחקר, שיתנו לנו ללמוד בחינם ואז שיזרקו זין על כולנו. אז אני אבין למה הם זורקים זין, אבל כשאני משלם 8500 שקל על לימודים וזה לא כולל הדפסות (4 שקל בעד הורדת מחברת!), ספרים וכו', אני מצפה מהם לא להיות "חוקרים בלבד".

---

בעיני התפקיד של המרצה הוא להנחות את הסטודנטים, כי תהליך הלמידה הוא בסופו של דבר עצמאי. כולנו מכירים את התופעה שבה אתה יושב בשעור וחושב שהבנת, וכשאתה מגיע הביתה אתה מגלה שבעצם לא הבנת כלום ואתה צריך להתחיל לקרוא הכל מהתחלה. אין מה לעשות - מרצה לא יכול לדחוף לתלמיד את ההבנה למוח. מה שכן, מרצה צריך להנחות את התלמיד ע"י שהוא מראה מה ללמוד, על מה לשים דגש, להבהיר נקודות בעייתיות וכ"ו. והכי חשוב - לתת הפניות למקורות טובים!

תכל'ס, אם מועלם היה אומר לכם: תלמדו את ע"מ זה וזה וזה ופרק זה וזה וזה, תהיו מוכנים למבחן (בדיוק כמו שגדלין עושה בקורס שלו), לא היתה לאף אחד בעיה, כי זה לא חומר שקשה ללמוד לבד.

הבעיה עם דורון כהן היא שחלק גדול מהחומר נלקח ממקור לא ידוע. הוא אומר לנו שזה מבלנטיין, אבל זה ממש לא דומה לבלנטיין ובכל אופן בלנטיין זה ספר ממש גרוע. כשדיברנו איתו על זה הוא אמר שאין מה לעשות, ושנלמד מהסיכומים שלו, אבל הסיכומים שלו דומים להרצאות - יוצאים מתוך הנחה שאתה מבין את החומר ורק צריך להזכיר לך. חסרה התמקדות בפרטים שקשה להבין והכל נעשה בקפיצות גדולות מדי. ממש כמו בהרצאות שלו.

אין ספק שדורון כהן משקיע המון, אבל הוא צריך להבין שלא רק יעקב ואיליה נמצאים בקורס שלו, ושגם לאלה שלא הולכים לאחד את היחסות הכללית עם הקוונטים בבוא היום יש זכות לדעת ולהבין, כי הם שילמו על הקורס.

---

מוג'ו מוג'ו עצוב לי לשמוע שזה מה שאתה חושב הרי לא נחשפת למרצים שיודעים באמת ללמד אז אתה חושב שלימוד זה דבר עצמי גם אני חשבתי ככה פעם עד שראיתי קורסים של הטכניון (פיסיקה 1 ו-2) (ואם יורשה לי להגיד עם מרצים דגולים) ופתאום הבנתי מה זה מרצה שמלמד ואיך מרצה שמכבד את עצמו אמור להעביר שעור ואני מבטיח לך שמה שאתה ואני סופגים פה באוניברסיטה זה לא לימוד וזה לא אמור להיות ככה !
הנקודה שלי היא שלפעמים כשאתה לא מודע למשהו אתה לא רואה אותו.

---

אני לא יודע על סמך מה אתה אומר את זה. האם ישבת בהרצאות בטכניון במשך קורס שלם? לא חכמה לקחת הרצאה אחת שאולי ראית בוידאו ולקבוע על סמך זה. לא משנה כמה המרצה טוב, אם לא תפתור תרגילים ותקרא לבד, לא תבין כלום. אם אתה חושב אחרת, אתה משלה את עצמך.בקיצור, מוג'ו צודק, כרגיל.

---

אח שלי גיבור לא הרצאה אחת....קורס שלם...לא קורס שלם, שני קורסים שלמים של הרצאות של הטכניון שכוללים הדגמות מושקעות הן של גלים והן של מכניקה ולא סרטון מסכן כמו שגדלין מביא
מה שקורה זה שאנחנו פשוט לומדים לפתור את המבחנים ולא לומדים את החומר לעומק ולמה זה כי המרצים לא יודעים ללמד אנחנו נאלצים ללמוד לפני המבחן ולדעת איך לפתור אותו.!
וזה חבל !

---

שמע, היו לי מרצים טובים והיו לי מרצים גרועים. בכל מקרה את החומר תמיד הבנתי בעצמי, לא בעזרת המרצה. המרצה רק אומר לי מה החומר (וגם את זה צריך לדעת איך לעשות).

---

שינוי מדיניות,
"ברכת שנת מחקר פוריה"

אם לא נצעק, חזק ומהר אז נאכל אותה, ובראש ובראשונה פיסיקה כי אנחנו קטנים. בחייאת רבק בשביל מה יש אגודת סטודנטים ? בדיוק בשביל לדאוג לאינטרסים של הסטודנטים באוניברסיטה וזה קודם כל איכות ההוראה.

הפתרון פשוט - להשמיץ מרצים דפוקים עד שהם יבינו שחלק מהיוקרה המיקצועית שלהם תלויה באיך שהם מתנהגים בכיתה. (ולשבח מרצים טובים כמובן).

זה חומר לאגודות סטודנטים בכל האוניבסיטאות. כשיתפרסמו סקרי שביעות רצון לגבי האוניבסיטאות בארץ, ותתחיל בינהן תחרות מי יותר טוב, אז פתאום המדיניות התקציבית תשתנה... כשאנשים יגידו אני לא רוצה ללמוד שם כי שמעתי שיש מרצים דפוקים, אז פתאום המרצים יפסיקו להיות דפוקים כי מישהו למעלה יעשה להם דיר-בלק.

מרצה טוב בקורס זה ההבדל בין להבין ולחיות את החומר ולפתח סקרנות לגביו, ובין לדעת לפתור תרגילים.
עובדה שאפילו מישדי"ף, שאין ספק שזה אחד הקורסים המשעממים ביותר, פונפ הצליח להעביר בצורה כזאת שהיה פשוט תענוג לשמוע אותו מדבר. (וגם היו אחלה בדיחות).

---

עם זה אני מסכים, צריך לפרסם סקרי הוראה עצמאיים. אבל זה חייב לבוא בשיתוף עם כל אגודות הסטודנטים, אחרת אנחנו יורים לעצמנו ברגל.

---

עם כל הארס שאני שופך פה, חשוב לציין גם את הטובים: (שהכרתי עד כה) גדלין, א גולדפרב,י. זרמי, א. קריצבסקי ,ו. פונפ,י. שגב,ס. גרדסקול, ב. מודל

כשהם מדברים אז אנשים מקשיבים ולומדים דברים חשובים.

ככה צריך להיות, בשביל זה אנחנו פה, ושלא ינסו למכור לנו שהאוניברסיטה היא רק בשביל מחקר, כי בלעדינו לא היה פה כלום. ואם בברקלי הם מתגאים באיכות ההוראה שלהם ומפרסמים איך הם מאמינים בשליחות של ללמד ולהכשיר דורות חדשים של מדענים, אז נראה לי שזה מספיק טוב גם לבן גוריון.

אנחנו צריכים להלחם עד שהם יבינו את זה, כי עושה רושם שזה לא נקלט.

---

מוג'ו, ראית הרצאות של MIT ? זה מדהים! המרצה שם משקיע בתלמידים... באמת משקיע! הוא גורם להם להבין את החומר. ברור שרוב הלימודים נעשים מהבית אבל אני אישית לא מצליח ללמוד מברקלי כלום. כל מה שאני קורא בברקלי לא קשור למה שגדלין מסביר בשיעור. ברקלי מעמיק ומסביר הרבה, אבל ממש לא בשיטות של גדלין.

בשביל לעבור מבחנים של מרצים צריך להבין מה הם רוצים ממך. את זה אי אפשר להבין מספר, את זה צריך להבין ממרצה, וכשהמרצה בכח לא רוצה להסביר ולא מבין שאנחנו יודעים מתמטיקה רק ברמה של כיתה י"ב עדיין (יש כאלה ששכחו גם את זה) אי אפשר להבין כלום.

למשל באלגברה, לא הייתי צריך כמעט להשתמש בספרים. מרים כהן העבירה מצויין את החומר. נכון שהחומר לא קשה, אבל היא בכל זאת העבירה אותו טוב. בחדו"א למשל ההרצאות היו מיותרות, הוא הסביר דברים ללוח, וגם סיפר בדיחות על יוונים עתיקים שבאופן משונה הצחיקו רק אותו.

ועם גדלין... אי אפשר ללמוד. אני מבין את השיטות שלו, אני מבין איך לפתור תרגילים, אחרי סמסטר שלם אני יודע לפתור תנועה מעגלית... וואו... אבל ברצינות, אין לי מושג מה אני עושה.

בקיצור, אמיר צודק, אנחנו נאכל אותה ובגדול אם לא נעשה משהו. אני מכיר אנשים מת"א ומי"ם ושם המצב שונה לגמרי.

---

ברור שעדיף אם נתאם את סקרי ההוראה עם האגודות האחרות, אבל זה לא חובה.

נאמר לדוגמא שבמחלקה למדעי ההתנהגות יתפרסם שהסטודנטים מה מבסוטים מהמרצים שלהם, אבל בהסטוריה הם שבוזים רצח.
נאמר שבשנה אחר כך ההרשמה למדעי ההתנהגות תעלה ב-20% ותרד בהסטוריה.
ואם עדיין לא קולטים את זה למעלה אז קובעים איתם פגישה ומראים להם את הסטטיסטיקה.

אני אומר, יש סיכוי שזה יזיז קצת את סדרי העדיפויות. אין לנו מה להפסיד כי בכל מקרה הם כרגע לא מעוניינים שהמרצים יתאמצו בשבילנו.

יש לנו את כבר תוצאות של סקרי הוראה !
כל מה שצריך זה לפרסם אותן בצורה שזה יבלוט, יבלוט כל כך שמועמדים שנרשמים עכשיו לאוניברסיטה יראו את זה בקלות. באתר האינטרנט של האגודה - בחינם.
אולי קצת יותר השקעה כספית ואשכרה לקנות מודעה קצרה באיזה עיתון שמפרסמת את האתר של האגודה ומזמינה מועמדים להסתכל. (כלום כסף בהשוואה לסכומים שהאגודה מגלגלת כל שנה).

---

הבעיה היא שפגיעה במוניטין של האוניברסיטה היא גם פגיעה בנו. לכן אני חושב שזה חייב לבוא בתאום
עם אוניברסיטאות אחרות.

---

זה לא פגיעה במוניטין של האוניברסיטה,
יש מחלקות שירויחו,
יש מחלקות שיפסידו,
ובסופו של דבר אם זה ישפר את איכות ההוראה אז אנחנו נרוויח בריבוע.(והמוניטין של האוניברסיטה יעלה, רק שהם עדיין לא קולטים את זה).

ואגב, מבחינת "מוניטין", בן גוריון נמצאת מתחת לת"א, ירושלים, טכניון, וויצמן ,
כך שאין לנו מה להפסיד גם ככה.

---

או קיי.... למה נראה לכם שלאגודה המושחתת שלנו איכפת? להם לא איכפת מהתואר שלהם, הם יוכלו לקנות אחד אחר אחרי שהם יהיו ראשי ממשלה וכאלה.

ולהכפיש את שמה של האוניברסיטה כן יעזור. זה יפגע בנו, אבל זה גם יפגע בהם.

עוד משהו:

את כל המכתבים של דורון כהן גם צריך לפרסם, כדי שאנשים יראו איזה מדיניות יפה יש לנו פה. במקום להראות את מצגות "למה כדי ללכת ללמוד פיזיקה בבן גוריון?

למה באמת כדאי?

- כי זה בחור שאף אחד לא שמע עליו!
- כי יש פה מרצים מצויינים!
- כי המטרה של האוניברסיטה שלנו היא ללמד!
- כי יש לנו את קורס הכרת הספריה שנתקע באמצע המבחן והכשיל אותי פעמיים! (עכשיו אני צריך להתקשר אליהם ולבקש שיתנו לי עוד מבחן).
- כי יש לנו... לא יודע... נמאס לי.

---

ויש גם מתרגלים דפוקים.וכמו ש "המרצה הוא הסמכות העליונה לגבי הקורס" הם אוהבים לטעון,כך הם צריכים להבין שאם המתרגל דפוק אז זה באחריות המרצה לתקן את המצב, ולא לגלגל את זה הלאה כי הקורס זה אחריותו הבלעדית.

---

אהא... כמו שאנחנו השנה נתקענו עם איגור... לא קשור לכלום... מלמד פיזיקה תיכונית...

אין לי מושג איך אני אעבור את גדלין השנה בלי שהיו לנו תרגולים נורמליים.... אוך.... ובכלל.... בטח לא תצטרכו לשמוע ממני יותר בסמסטר הבא...

---

בנוסף בהקשר לנושא הרלוונטי,

רמת ההוראה במחלקה שלנו לוקה בחסר רב,

ישנו זלזול לא מוצדק מבחינת מספר מרצים שנתקלנו בהם בדרך
ולעיתים הגישה היא תוכיחו לי שאתם מתאימים להיות פיסיקאים ולא נהפוך אתכם לפיסיקאים טובים!

ההרגשה היא שאנו נמצאים במחלקה האליטיסטית ביותר באוניברסיטה ולעבור את התואר זה גיבוש לסיירת

יפה מאוד העניין, אך התוצאה היא שהרבה פעמים במקום לרכוש כלים טובים להבנת הפיסיקה אנו רוכשים כלים מצויינים לעבור את המבחן

וכפועל יוצא לא מעט בעלי הציון חסרי ההבנה

אז כל הכבוד לאוניברסיטת בן גוריון בנגב,

שבעברה כשהיתה שוממת שמה את נס הסטודנט על הדגל,

ואילו כשבאו הנ"ל בהמוניהם משנה את פרצופה.

---

אני לא יודע על איזו אגודה אתה מדבר, אבל האגודה הנוכחית היא אגודה חדשה שנבחרה כחוק והיא עדיין לא הראתה סימנים של שחיתות.אם אתה רוצה להעלות משהו לאגודת הסטודנטים אני מציע שתפנה דרך הנציג של המחלקה שלנו - קדם לוי שכותב כאן תחת השם kedml, המייל שלו והמספר הסלולרי שלו נמצאים באתר http://physics.bgu.co.il תחת התפריט ועד ואגודה.

---

אחי הסר דאגה מליבך למד היטב וגדלין הוא הקטנה שבצרותיך תאמין לי. מי שמבין!!! אצלו מצליח ובציונים טובים. אז תרגע

דורון כהן עוד מחכה בסיבוב....

---

מוב מוב צודק, המבחנים של גדלין הוגנים, ואם אתה יודע את החומר אז תעבור.

---

תראו. לפי דעתי הבעיה במחלקה שלנו בניגוד למחלקות אחרות היא שיש לנו מרצים,לפחות חלק,שהם ברמה מאוד גבוהה ומטבע הדברים הקורסים שלהם יהיו קשים. חוצמזה שהמדיניות של המחלקה היא פשוט להעלות את הרמה. זה כמובן לא אומר שהדרך שלהם לעשות את זה נכונה אבל זו הכוונה שלהם לפחות.
לי נראה ששיטת הלימוד הנוכחית פשוט לא יעילה וזו אחת הבעיות הכי גדולות .גם למרצים קשה איתה ועל אחת כמה וכמה לנו קשה איתה.עכשיו שאנחנו יודעים מה הבעיה....אפשר לנסות לפתור אותה.

ועוד דבר על דורון כהן ועל מה שהוא כתב.אני פשוט לא מתייחס.....אני לא יודע מה עבר לו בראש שהוא כתב את זה. אולי האותיות במכתב שלו עשו קפיצה קוואנטית ושינו סדר......

---

פבל, הולכים להכניס אותך לכלא

---

הרי זה ברור לכולם שלפי דעתו של כל מרצה אתה- סטודנט אין לך זכות דיבור - והוא "כבודו והוד רוממתו צודק" - על מה משלמים להם משכורת על מחקר שייצא לשוק ויינסה להתקבל לחברה שתעסוק במחקר שלו- מה יש מה קרה-לא נוח לא טוב אז תהיה בן-אדם כאילו כל המרצים שלנו הם לא היו סטודנטים או שאת התקופה הזאת הם שכחו-מבחינתי מרצה חרא צריך להעיף אותו על טיל - הרי מי שעושה את ה"מחקר" כפ שדורון כהן מציין זה אנחנו - אנחנו עושים את העבודה השחורה - ה"מרצה " נותן את ה"שם" וזהו - אז רב"ק תלמדו כמו שצריך או שאל תלמדו בכלל אבל אל תשגעו במח שאתם "מכון מחקר" הרי בלי סטודנטים מה תחקרו - no pay no game

 


[Phys-graduates]yourattention please
From: Doron Cohen
Fri Jan 28 10:14:12 IST 2005
Dear Students,

I guess that you all know the "students physics forum".

I have found this place recently, and I have decided to make an experiment.
The results of the experiment can be found in

http://forum.bgu.co.il/index.php?showtopic=19952&st=0

So now I have an idea what (some) of the students
think about the HORAA in our department,
which (believe it or not) is important for us.
I also got some interesting emails as a response...

Let me clarify few basic facts:

(1) No representative has come to me to complain about HORAA.
(2) This was the reason for this experiment.

(3) We care about the HORAA.
(for example look on how the courses site
has developed during the last few years!
I have noticed that even in the HUJ student forum
they recommend to get to our physics course site)

(4) I personally care about HORAA
(else why do I spend my time in writing this email???)

(5) We want to have a new generation of good RESEARCHERS.
(6) It is true that "the best students" are our main concern
(those who have the potential to be faculty members one day).

(7) I think that some of you do not know
what does it mean to learn physics.
(8) I think that some of you do not understand
the difference between "university" and "school".

(9) Those who think that we are paid to "teach"
apparently are not familiar with the governmental
policy: universities are intended for research.

(10) Indeed research is the purpose of any university.
The HORAA is not an aim by itself. The HORAA is
a tool that is aimed in preparing research students.

(11) There is a difference between
science, engineering and humanities.
(it is not the same type of education).

I suggest that rather than complaining in the FORUM
you should prepare a "wish list" with serious suggestions
for improvements. Then I will be able to relate
to the items one by one.

I still hope that the majority of students
in our department enjoy their time here.

My door is open to your representative(s).

Yours, Doron Cohen
VAADAT HORAA




שעור בדמוקרטיה: כיצד הסטודנטים יכולים להשפיע על המדיניות של ועדת הוראה

בקישורים להלן תוכלו לראות כיצד אתם (הסטודנטים) השפעתם על עיצוב המדיניות של ועדת הוראה. מדובר במדיניות שיפור ציון. בהמשך אני מפרט את "תקציר הסיפור" וגם מצטט קטעים מהפורום. אני מקווה שתהנו מהסיפור, אבל בעיקר אני מקווה שתפיקו לקחים מעשיים לגבי אופן ההידברות עם הסגל.

נושא פורום:  שיפור ציונים
נושא פורום:   עצומה מחלקתית

מקריאת ההתכתבויות תיווכחו לדעת שאנו לא מושפעים מהתבטאויות מתלהמות, ושאנו לא מושפעים מעצומות. אבל אנו כן מושפעים מטיעונים הגיוניים. ברצוני להדגיש בהזדמנות זו שהפורום הוא שלכם, ואני מבקש לא לפנות אלינו דרך הפורום, כיוון שאין אנו מעונינים "להתנצח" עם סטודנטים. אבל אנו כן קוראים את מה שאתם כותבים , וגם  כל אחד אחר בעולם יכול לקרוא את מה שכתוב שם. חופש הביטוי הוא כלי רב עוצמה שבאמצעותו אתם יכולים להשפיע.  מיותר לומר שהחופש האקדמי מגן עלינו משיקולים "זרים". לכן נסיון לארגן עצומה "נגדנו" הוא מגוחך.  באקדמיה יש לפעול "במוח" ולא "בכוח". כל הכבוד לסטודנטים שידעו לנצל את הכלי בצורה ראויה!  



מתוך הפורום:

(משפטי מפתח בדיון על מדיניות שיפור ציון):

אז כדי לשפר צריך לעשות את כל התואר מחדש?
יופי... יש לנו מלא כסף לזה... עוד סיבה למצוץ כסף...

תגובתי (ד.כ.) (פורסמה בפורום):

אני לא דוגמאתי בנושא הזה [של מדיניות שיפור ציון].
דעתי היתה כדעתכם עד אתמול...
ואז שיכנעו אותי שזה לא הוגן דוקא בגלל הסיבה שאתה מציין.

[...]

אם תנסה להיות אוביקטבי תראה שאין לי אינטרס "אישי" בנושא,
ושבאמת אנו מנסים להיות הוגנים עם ציבור הסטודנטים בכללותו.

קראתי מה שכתבתם ועדיין לא השתכנעתי לחזור למה שחשבתי אתמול...
אולי תמצאו טיעון יוצר מוצלח ואז אשתכנע?

אצלי אין "פוליטיקה" --
אני אומר לכם בדיוק מה שאני חושב
בלי לנסות "למצוא חן"
ואני לא מתבייש לשנות את דעתי
או להודות בטעויות.


זה מה שטוב בחופש אקדמי...

הניסיון של אחדים מכם לרמוז שדעותי מוכתבות על ידי
שיקולים זרים / בצע כסף / חוסר איכפתיות / שנאת סטודנטים
הם ממש לא לעניין.


[...]

חוקים ברמה מחלקתית יכולים להשתנות מהיום למחר.
אלה לא חוקים אוניברסיטיים "מחייבים".
בעבר לא היה FAQ ולא הייתם יודעים מה הם "כללי השעה".
זה שאני אימצתי מדיניות (חדשה) של שקיפות
לא אומר שאסור לי לשנות את כללי השעה "מהיום למחר".
אם תקראו את ה-FAQ תראו שכתוב במפורש שהחוקים מתעדכנים כל הזמן
(ככל שאני לומד את התפקיד).

[...]

זה לא שחור ולבן.
אני אחשוב על הנושא וגם אתיעץ עם חברי למחלקה
(שנסיונם גדול משלי)
הועלו כאן כמה נקודות למחשבה.
יתכן שיש לקבוע קריטריון יותר מורכב
שנותן מענה יותר טוב לבעיה.

[...]

עשיתי שעורי בית.
קראתי מה שכתבתם.
התיעצתי גם עם קודמי בתפקיד (גדלין) שניסיונו רב יותר.
את הכלל המעודכן ניתן למצוא ב-FAQ.



מתוך הפורום:

שלום לכולם.
לכל מי שקרא את החוקים המחלקתים שפורסמו לאחרונה ע"י דורון כהן [...]

היום (יום רביעי 23.2.05) שוחחתי עם גב' חוה הדני ממדור אקדמים על הנושא . סוכם שנרכז רשימת שמות של כל מי שחוקים אלו לא מקובלים עליו ובנוסף נפרט מדוע אנו חולקים על חוקים אלו והם יפנו לדיקן הפקולטה למדעי הטבע, לראש המחלקה.........
לכן אני מבקש מכל מי שקורא הודעה ויש לו הסתייגות מועילה מחוקים אלו שיפרט אותה, אני ירכז את התגובות ואח"כ נעביר דף חתימות בכיתה ונגיש זאת למדור אקדמים.

הודעה זו מיועדת לכלל הסטודנטים!!!


מתוך הפורום (תגובה של גדלין):

מתוך http://www.bgu.ac.il/physics/horaa/FAQ.html
האם ניתן לקחת קורס שנית לשיפור הציון? 
באישור יו"ר ועדת הוראה.  מדיניות נוכחית:  הבקשה תאושר אם הציון בקורס שבו מדובר הוא נמוך בהשוואה לציונים אחרים בקורסי ליבה.  ההנחה היא שבמקרה כזה הסיבה לציון נמוך היתה נסיבות אישיות יוצאות דופן או "הלם כניסה". אך קח בחשבון: האם זה ישפר את הממוצע שלך? האם כדאי להשקיע מאמץ בקורס לא מוצלח אחד במקום לנסות להעלות ציונים בקורסים החדשים שאתה לומד? אל תשכח: כל קורס נוסף גוזל מזמנך. מעבר לכך: בסיבוב השני אתה עלול להכנס לשאננות ולהוציא בסופו של דבר ציון נמוך יותר!   (ראו דוגמאות המוזכרות בפורום הסטודנטים)

נא לדייק ב"עצומות" שלכם.

מתוך הפורום:

כאשר גמרתי את השנה הראשונה ידעתי שאני רוצה לשפר קורסים משנה זו.התיכנון ארוך הטווח היה לשפר אותם אחרי התואר.לפי דעתי הטיעון המרכזי הוא שכשם שדורון לא מחליט החלטות אימפולסיביות גם אנו לא עושים החלטות פזיזות ומתכננים לטווח ארוך איזה קורסים ניקח.לכן אם היה נאמר כי לא ניתן לשפר קורסים בסוף התואר השיקולים איזה קורסים לקחת היו אחרים. לפי דעתי המאבק לשנות את המדיניות יהיה קשה יותר מהמאבק לשנותו לגבינו,סטודנטים של שנה ג. אין זה הוגן שבסימסטר האחרון לתואר יהיו שינויים כה מהוותים בחוקי " המשחק".

מתוך הפורום (תגובה של גדלין):

אם אתה עכשיו תלמיד שנה ג' אז אני הייתי יו"ר ועדת הוראה בשנה א' שלך. המדיניות שלי בנושא שיפור הציון היתה קשוחה יותר ממדיניותו של דורון כהן עכשיו. תקנון הפקולטה קובע שאפשר לקחת קורס לשיפור הציון רק באישור יו"ר ועדת הוראה. מעניין אותי איך תכננת איזה קורס לקחת בלי אישורי מפורש ? הידוע לך שרוב הסיכויים שלא הייתי מאשר אלא עם יש סיבות מיוחדות ? התחלתם להתנפל על הנוהל כאילו זה נוהל חדש. הוא איננו חדש, זאת גירסה יותר רכה של הנוהל שלי. יש להצמד לעובדות. דורון כהן התחיל לאשר שיפור ציון באופן אוטומתי לפני פחות משנה. עד אז זה היה אחרת.

מתוך הפורום (תגובה שלי):

רק כדי להשלים (ולתקן...) את דברי גדלין:

התיקון: אני רק סמסטר אחד בתפקיד!!!
(למרות שלפעמים זה נראה כמו "נצח"...)

ברור שכשיש החלפת תפקידים נוצרות "פרצות".
לוקח זמן ללמוד את התפקיד.
אז מתוך חוסר הבנה הגדרתי "תקנה טנטטיבית" שמאשרת אוטומטית לשפר ציון.
רק לאחרונה עשיתי "שעורי בית" כמתועד בפורום.

זה אגב דוגמה למקרה שבו הסטודנטים הצליחו להשפיע
על עיצוב המדיניות על ידי העלאת טיעונים הגיוניים.
זה הרבה יותר אפקטיבי מעצומות.
("הגיון" פועל עלינו. עצומות לא פועלות עלינו).

כפי שגדלין ציין, בסופו של דבר יצא שאימצתי מדיניות
שהוא נקט בה כל הזמן (בגרסא אולי יותר מרוככת)...


מתוך הפורום:

הבעייה העיקרית עם כל העניין הזה, היא שמדיניות מהסוג הזה מעמידה אותנו בעמדת נחיתות מול סטודנטים
מאוניברסיטאות אחרות. כשיגיעו לכאן סטודנטים עם ממוצע 90 שירצו להתקבל לתואר שני אתם לא תדעו
כמה פעמים הם חזרו על כל קורס (בטכניון אין הגבלה על זה לפי מה שביררתי).

אצלנו לעומת זאת אם מישהו מסיבה כלשהי לא הצליח להוציא ציונים טובים בשנה א' אז הוא כבר לא יוכל
לשפר כלום כי מן הסתם הציונים שלו לא יהיו חריגים בתוך הממוצע.

לדעתי המדיניות הכי חכמה תהיה לתת אישור גורף לשיפור, ודווקא בעניין המלגות להקשיח את המדיניות
ולדאוג לברר מאיפה הושג הממוצע לפני שמעניקים מלגה.

שאלה נוספת לדורון : האם המדיניות החדשה היא רק לגבי הקורסים בפיסיקה? מה לגבי קורסים במתמטיקה שנרצה לשפר?


מתוך הפורום (תגובה שלי):

(1) מקצועות הליבה הפ פיסיקה 1-2 מכניקה, אלקטרודינמיקה, קוונטים 1-2

(2) כל מקרה ישקל לגופו. אנא לא לפנות אלי בשאלות נוספות בנושא זה כיוון
שאין אני מעונין "להסתבך" בכללים ותתי-כללים... מה שחשוב כאן זה "רוח החוק".

(3) כפי שאמרתי אנו כן מתיחסים לטענות רציניות.
אם ברצונכם לבסס את הטענה (שנשמעת לי תמוהה)
שבמחלקות אחרות של האוניברסיטה
או שבאוניברסיטאות אחרות
נהוגה "מדיניות ליברלית" בנושא הזה --
בבקשה מצאו את הקישורים המתאימים שיוכיחו את טענתכם
(משהוא בסגנון ה-FAQ שלנו יהיה בסדר).

אם תוכלו להוכיח *** שברוב האוניברסיטאות בארץ ***
הכלל הוא שאפשר "לשפר" כמה שרוצים אז אני מודה שזה חומר למחשבה!!!

ושכחתי -- אפשר לשפר גם קורסים במתמטיקה.
אבל מקצועות הליבה בפיסיקה הם עדיין הקריטריון.


מתוך הפורום (סטודנט):


שאלתי בפורומים של הטכניון מה המדיניות אצלם, הנה התשובה:  תגובה מהטכניון

למי שאין כוח להיכנס אז זה עובד ככה, כל עוד אתה עובר את הממוצע 65 ואחוז העוברים שלך מתוך המבחנים אליהם ניגשת הוא 66% אין שום הגבלה על כמה פעמים תחזור על קורס.

לדעתי זה כבר שם אותנו בעמדת נחיתות מול הטכניון.
ירושלים ותל אביב אני מנסה לברר גם כן...

עכשיו יש גם תגובה מירושלים,
אצלם אומנם קצת יותר קשוח, אפשר כנראה לשפר רק בשנה שאחרי שלקחת את הקורס בפעם הראשונה, ורק פעם אחת כל קורס.

אבל גם אצלם אין הגבלה על איזה קורסים מותר ואסור!

אם מישהו מכיר את האתר סטודנטים של תל אביב שיבדוק גם שם, אני לא הצלחתי למצוא או הפורומים שלהם...


מתוך הפורום (סטודנט):

אני חושב שהדיון בנושא די מוצה.
המסקנה היא שכל מקרה יבדק לגופו, ולא ינתן אישור גורף. עקרונית זה מקובל עלי,
השאלה היא מה עם סטודנטים במסלול משולב שיכולים לשפר קורסים רק בשנה רביעית.
אני מקווה שיתחשבו בנו.


תגובה (ד.כ.):

בעקבות מה שקראתי במדור זה מצאתי לנכון לעדכן את מדיניות "שיפור ציון" בצורה  שמבהירה  בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים מה הם מקצועות הליבה ומה הוא הקריטריון.  ברצוני גם להתיחס למדיניות הטכניון שהיא אכן יוצאת דופן (בנוסף למה שביררתם בירושלים בדקנו גם את "תל אביב" ואני חושב  שאתם לא רוצים שנאמץ את החוקים שלהם). 

אין לכם מה להתקנא ב-REPUTATION  של הטכניון בנושא של תואר ראשון.  כל בוגרי הטכניון (לפחות מהדור שלי) מכירים את "העז של אולמן". מדובר בעז שקשרו אתה לבנין אולמן (בניין  הכיתות המרכזי של הטכניון). לאחר כ-10 שנים היא קיבלה תואר. לא אני המצאתי את הסיפור הזה.  הוא משקף תפיסה מסוימת של מוסד הטכניון. לכל מוסד אקדמי יש את התפיסה שלו.  במקרה שלפננו התפיסה היא כנראה "לא אכפת לנו להקל על המערכת ולתת לכמה סטודנטים גרועים תואר כל עוד יש לנו מסה קריטית של סטודנטים מעולים".   ה-REPUTATION  של מוסד לא נקבע רק על פי "שיטת הסינון" של הסטודנטים. הטכניון הוא מוסד מכובד עם פרס נובל, ועוד מספר השגים לא מבוטלים. הוא כנראה יכול להרשות לעצמו איזה "גשר של מכביה".




קטעים עסיסיים מתוך הפורום


מתוך הפורום:

אם הרמה כל כך גבוהה אז תעלו גם את דרישות הקבלה....מה ההגיון בזה שמתחילים 100 סטודנטים ומסיימים חמישים..... לא חבל על הזמן היקר והכסף הרב שאנשים מבזבזים? עם כל הכבוד...אני כל פעם שומע על מישהו אחר שמחליט לעזוב...זה ידוע שלסטודנטים בדרך כלל אין כסף.....

עוד מתוך הפורום:

דרישות קבלה זה פשוט עד כמה יש ביקוש למחלקה. למרבה הפלא המחלקה לפיסיקה אינה מבוקשת במיוחד ולכן תנאי הקבלה הם מאוד נמוכים. אם יעלו את תנאי הקבלה אז יכול להיות שכל אותם חמישים שיתקבלו הם אותם חמישים שלא היו עוברים את הסינון הראשוני.

לגבי הכסף, זה לא שלאוניברסיטה איכפת במיוחד אם יש לך כסף או אין לך, העיקר שתשלם לה את מה שאתה צריך.


תגובה (ד.כ.) :

זאת דוגמה מצוינת לדעה שאינה מקובלת על רוב הסטודנטים. בנוסף היא תלושה לחלוטין מהמציאות. 

רוב הסטודנטים מעונינים בסף קבלה נמוך כדי "לתת להם את ההזדמנות להוכיח את עצמם".  הטענה היא שציון הסכם אינו בהכרח משקף את הפוטנציאל של המועמד. לכן סף הקבלה נמוך. (אתם יכולים למצוא את "הנוסחא" וסיפי הקבלה שבהם אנו משתמשים באתר השנתון). השנה דוקא היו לנו מועמדים עם נתוני קבלה גבוהים ולכן לא קיבלנו שום סטודנט מרשימת "הממתינים".

מצד שני אנו עושים כל מאמץ לסנן באופן אפקטיבי סטודנטים בשנה הראשונה על מנת  שלא יבזבזו את זמנם וכספם. נקודה זו מוסברת היטב ב-FAQ יעוץ. האם הכותבים באמת חושבים שיש לנו אינטרס לקלוט סטודנטים שאינם מסוגלים לגמור את התואר??? הרי זה מגוחך!  אנו (המרצים) לא זקוקים לשכר הלימוד של הסטודנטים. אנו לא מקבלים "אחוזים" משכר הלימוד. גם הרבה יותר נעים ללמד כיתות קטנות.



מתוך הפורום (סטודנט):

ממוצע של מבחן בשנים ב' או ג' צריך להיות 70-75 (שזה עדיין נמוך יחסית למח' אחרות), ואם הוא נמוך מזה, יש לתת פקטור בהתאמה.

מתוך הפורום (תגובה של גדלין):

זה חוק הטבע או חוקק בכנסת לאחרונה ?
[...]
כל ההתבטאויות על פקטור, נרמול, עקומה וכו' רק מזיקות לכם, כי, לדוגמה, אני מפסיק להתייחס ברצינות לביקורת.



מן הפורום:


דורון [...] אנחנו יודעים טוב מאוד להעריך מתי משקיעים בנו.
בזה שגדלין משקיע בקורסים שלו אין לנו שום ספק.
מה שאנחנו היינו רוצים זה לראות את אותה מידת ההשקעה בקורסים אחרים...
אגב יש כמה אתרים שמתקרבים לרמה של גדלין, ככה שיש תקווה

 תגובה (ד.כ.)

אני רואה שההערה לעיל נרשמה  בנימה מפויסת. לכן אני מתנצל מראש על כך שתגובתי להלן היא מעט תוקפנית. אבל בכל זאת היא במקום כיוון שהכותב צריך להיות מודע לכך שהמסר החבוי בקביעה "יש תקווה" הוא מעליב.

אם יש אתר מסוים שהוא טוב במיוחד (גדלין) מדוע לטעון ששאר האתרים הם בסטנדרט נמוך?
  עברתי עם ליאור באופן מדגמי על האתרים של מקצועות הליבה, ולמעט פיסיקה 3 המצב נראה טוב מאוד! את מי אתם רוצים להעליב את רמי? את אולג? את זרמי? את אהרוני? אותי?  כבר הסכמתי עם ליאור שיש לתת לכם במה לביקורת בונה. אז למה אתם ממשיכים  לעשות לנו רע על הנשמה?



ועוד מן הפורום:

לכל אנשי הסגל שנכנסים לכאן ובעיקר תשובה למכתבו של גדלין
יש לי שאלה, מאד ישירה, שאולי לא קשורה לרשימת בקשות - אלא היא הרבה יותר כללית.
למה לא ללכת ללמוד במכללה ?

אם יקימו מכללה שנותנת לימודיי פיסיקה ברמה גבוהה ואיכותית, ומביאה מרצים-חוקרים ברמה עולמית    (תגובה (ד.כ.): אף חוקר שמכבד את עצמו לא יבוא למקום כזה אם הוא מסוגל להשיג משרה באוניברסיטה)   - וכן שמה את ההוראה כמטרת על אצלה. קראתי את מה שפרופ' מיכאל גדלין רשם על "לא לתת בכפית את הידע לסטודנט" - אני חושב שזאת שיטת הוראה ולא קשור לאיכות של מרצה - מרצה יכול להיות מאד איכותי - ועדיין לא לתת לתלמיד את הידע בכפית - למשל הוא יכול לתת הרצאה מאד מעניינת ואיכותית - אך כללית כך שהסטודנט משתמש בהרצאה על מנת ללמוד המון חומר בעצמו ולחקור בעצמו.

כיום מה שקורה במחלקה בפרט ובאונ' בכלל - זה שבשם הסלוגן "אנחנו חוקרים וההוראה היא לא המטרה של האונ'" יש הרבה מרצים שמרשים לעצמם לא להשקיע מספיק בהרצאות, הרי אם הסטו' יכול ללמוד לבד את כל החומר (ואני מאמין שאכן הוא יכול) אז בשביל מה קיימים לימודיי התואר הראשון של האונ' - תתנו לנו רק להבחן (תגובה (ד.כ.): לא קראת מה שגדלין ואני כתבנו על תפקיד המרצה וראה גם קוונטים 3 אנליזה של כשלון), תיקחו תשלום מינימלי על בדיקת המבחנים ויצירת הסטנדרטים ותלמדו תואר שני בלבד.

הרי כיום היתרון היחיד של האונ' זה היוקרה - ברגע שיקומו מכללות שמלמדות כראוי והשם שלהם לא ייפול מהאוניברסיטאות לא יכיעו תלמידים ללמוד באונ' - כי את תלמידי התואר הראשון לא מעניין שההוראה היא לא המטרה של האונ' והם רוצים (ובצדק) מרצה שילמד אותם את החומר - ושילמד אותם ללמוד נכון (לא על ידי כך שהוא לא מלמד טוב).מה שרשמתי בפיסקה הזאת לא אומר שאי אפשר להקנות הרגלי למידה עצמאיים.
והרי כל מה שטענתי למעלה כבר קיים בארץ רק במקצועות אחרים, למשל בכלכלה, משפטים ומדעי המדינה - מכללת רייכמן מובילה והשם שלה רק ילך וייגדל, בניהול המכללה למינהל תופסת תאוצה וקיימת מכללה טובה בת"א שמלמדת הנדסות למיניהם - שכחתי את שמה.
אם העסק הזה ימשיך כך - אז המכללות האלו ימשיכו לצבור תאוצה, יקומו מכללות חדשות - שישקיעו מספיק תקציבים למחקר ולמעבדות ותיפתח התחרות גם למדעי הטבע, בסופו של דבר יהיו תלמידים מעטים באונ' (לתואר ראשון) ורובם יהיו כמו המודל של מכון ויצמן שרוב הלימודים שיתקיימו שם יהיו לתואר שני ומעלה.  (תגובה (ד.כ.): אני חושב שלימור ליב נת תשמח לשמוע את דעותיך ואולי גם להעסיק אותך בביצוע הרפורמה)  לי אישית אין בעיה שהתהליך הזה יקרה - כי הוא ישים באמת את המחקר כמטרת העל של האונ' ומאידך גיסא הוא ילמד פרקטיקה במכללות - דבר שיוציא עובדים יותר טובים לשוק העבודה.אבל גם לא יהיו מרצים שיהיו בגישה שהסטודנטים הם כמו "קוץ בתחת" בשבילם - וכבר שמעתי את ההתבטאות הזאת.

דבר נוסף שמפריע לי זה השקיפות - אם המחלקה טוענת שהיא לא בודקת מרצים ונותנת קביעות לפרופ' לפי רמת ההוראה שלהם אז שתצהיר על זה (תגובה (ד.כ.):  חשבתי שזה מה שאני עושה???  באמת היתה לי הרגשה שאין לכם מושג מה זה אוניברסיטה.)- לא ראיתי עדיין בשום שיחה למועמדים   - או במידע לאנשים שרוצים ללמוד באונ' אימרות כמו שאני שומע בפורום לגביי איכות ההוראה - אימרה כמו "המרצה לא צריך לדעת להעביר את החומר - כי הסטו' צריכים לדעת ללמוד אותו לבד" צריכה להתפרסם לא רק לתלמידי התואר הראשון אלא גם לכאלה שחושבים על ללמוד במחלקה - אסור להסתיר מהם את המידע הזה.  (תגובה (ד.כ.):  אני מסתיר???? כל המועמדים מופנים לקרוא את מה שכתוב באתר הפיסיקה. זו הסיבה שאני עדיין טורח לענות על מכתבים כמו שלך ). הרי כל עוד רמת הוראה של מרצה לא פוגעת במעמדו במחלקה או בקביעות שלו לסקרי ההוראה האלו אין שיניים  והם סתם כדי ליפות את האווירה - ואני אשמח אם איש סגל יגיד לי שאני טועה.  (תגובה (ד.כ.):  אתה טועה!  יש לנו מרצים טובים ואכפת להם. וכיוון שנמאס לנו מההתלהמות של הסטודנטים בפורום החלטנו לעשות מעשה "ולהוריד כפפות". למה להמשיך לשמוע השמצות חסרות בסיס כאשר האמת היא הפוכה?  ).
אשמח לתגובות - בעיקר מצד הסגל.
יום טוב (בוקר\ לילה - לא ברור)
ערן הכהן
נ.ב. - בטח בבוקר אני אגלה כמה שטויות רשמתי פה - אבל רוח הדברים פה מובנת.


 תגובה (ד.כ.)

שום דבר לא מוסתר מהמועמד. ומעבר לכך אני דואג שהכול יהיה מתועד ב- physics homepgae שאליו מופנים הנרשמים!!! ואם אתה חושב שאיך ללמוד  זו המצאה שלנו אז חפש בגוגל "how to learn physics"  ואני חושב שתופתע שמה שאנו אומרים לכם משקף קונצנזוס כלל עולמי (קנונינה עולמית של עולם הפיסיקה נגד הסטודנטים)

הנחת היסוד שלך שהמרצים אצלנו הם גרועים היא מוטעית. אם קראת את תגובותי לרשימת הבקשות  (כולל הדשא של השכן)  אתה צריך לדעת שזו תהיה תשובתי. אז למה להמשיך להכפיש את "הרמה"  שלנו או של האתרים????

מדוע מכללות לא מלמדות פיסיקה - אני לא מחליט בענינים כאלה. מן הסתם התשובה היא כדלהלן: פיסיקה היא לא מיקצוע הנדסי. למעשה היא לא מיקצוע בכלל. פיסיקה היא מדע. הנחת היסוד היא  שהלימודים מטרתם העיקרית היא  להכשיר חוקרים (לאקדמיה).   צורת הלימוד היא בהתאם. לכל תחום במדע יש את "הסגנון" שלו להעברת ידע (למשל בסמינרים הכלל היה שמתמטיקאים אוהבים לכתוב על הלוח, פיסיקאים אוהבים להשתמש בשקפים, רופאים אוהבים שקופיות, ואנשי שיווק אוהבים  power point). צורת ההוראה ורמת ההוראה במכללות (בקריטריונים אקדמיים)  לא מתאימה לעולם המדע. אני מניח שזה לא חדשות גדולות לאף אחד:  מדע יש ללמוד מחוקרים פעילים ולא ממורים מקצועיים.




קישור לפורום: מה דורון כהן מרוויח מתפיקידו כיושב ראש ועדת הוראה: הרבה!!!
קישור לפורום: לרכילות עסיסית על דורון כהן לחץ כאן!

הפתיח:

דורון כהן מספר לכולם שהתפקיד של יושב ראש ועדת הוראה הוא בהתנדבות, ושעלינו לרחם על עתודות הזמן שלו, אז זה לא ממש ככה!!!

כידוע לכם גם המרצים ,כמו מורים בבתי הספר, זכאים לשנת שבתון כל 7 שנים .לאחר בדיקה קצרה, עם חלק ממרצי המחלקה לפיסיקה באוניברסיטה שלנו , נמסר לי שכל מי שממלא תפקיד מנהלתי יהיה זכאי לשנת שבתון בתדירות גבוהה יותר !!! . למי שעוד לא יודע דורון כהן חבר בכל מיני ועדות של המחלקה, ניתן למצוא מידע זה באתר, וע"י כך הוא מקטין את תקופת העבודה שלו בין שבתון לשבתון.
כלומר אין כאן שום דבר בהתנדבות, זמן=כסף, ולכן הזמן עד לשנת השבתון מתקצר!!!

אז בעצם דורון כהן זוכה להטבות (שוות ערך לכסף) מצד האוניברסיטה על "תפקידו" כיושב ראש ועדת הוראה אבל בעצם לא עושה כלום!!! ואומר שהכל ב"התנדבות".


תגובה להשמצה מאת MojoJojo

אתה יכול לתמוך בטיעונים שלך? לומר מאיפה בדיוק הבאת את האינפורמציה הזו?
או שסתם באת להכפיש?
חוץ מזה, נניח שזה נכון - אז?
מה זה אמור להיות אכפת לנו, הסטודנטים, מה דורון כהן מרוויח מזה?
אבל אם כבר אנחנו בקטע של סקופים מרעישים: דורון כהן מקבל משכורת על העבודה שלו באוניברסיטה!
אני יודע - זה מזעזע, זה מקומם, זה בלתי מתקבל על הדעת שמישהו יקבל שכר על העבודה שלו!
איפה נשמע בכלל דבר כזה?! ודווקא פה, מכל המקומות?!
אכן, תמונות קשות.


תגובה להשמצה מאת גדלין:

שטויות, ואפילו בלי מיץ. השתתפות בועדה מחלקתית בכלל לא נחשבת מטלה (רק יו"ר ועדת הוראה פקולטית). ואפילו לרמ"ח [ראש מחלקה] תקופת המתנה לשבתון לא מתקצרת. אין הרבה שרוצים להיות יו"ר ועדת הוראה. תפקיד זה - כאב ראש מתמיד והקרבת זמן (של מחקר ולעיתים קרובות גם אישי), בתמורה - הבנה שעושה עבודה הכרחית, מדי פעם סיפוק כאשר מצליח לשנות משהו לטובה, ולפעמים מישהו יגיד תודה.



 

מדוע אני "לא נחמד" ואין לי מדיניות "דלת פתוחה"


מתוך הפורום:

1. שיו"ר ו. הוראה יבין שאנחנו בני אדם וגם הוא בן אדם ולא יותר וירשה לנו לדבר איתו, פנים אל פנים ולא רק במקרי חרום ולא רק דרך המייל. שיקח דוגמא מפרופסור מיכאל גדלין שדלתו תמיד היתה פתוחה ואוזנו קשבת ועשה מלאכת קודש לפי דעתי בתפקיד. בניגוד לדורון כהן.

תגובה מקורית (ד.כ.) :

עתודות הזמן שלי מוגבלות:  ועדות (ראה רשימת ועדות),  שני  קורסים כבדים בקווונטים בסמסטר האחרון, מספר רב יחסית של  סטודנטים (עבודות תזה) שעליהם אני אחראי (ראה HOMEPAGE) .  האם יש לך מושג מה העומס הכרוך בביצוע עבודת מחקר, שיתוף פעולה עם מוסדות אחרים, הצעות מחקר... בתנאים הנוכחיים הפרוצודרה המוגדרת ב-FAQ  של הייעוץ נראית לי הוגנת למדי.מי שחושב שהאוניברסיטה משלמת לנו על השירותים שאנו נותנים (ועדות וכולי) טועה. הכל מתבצע בהתנדבות ומתוך רצון טוב. באשר להשוואה לגדלין: הוא באמת משמש לי מודל לחיקוי. הלוואי שהיה מוכן להמשיך בתפקיד.

תגובה מורחבת (ד.כ.) :

בקריאה שנייה אני חושב שנדרשת כאן תגובה יותר מפורטת.  ראשית ברור שקודמי בתפקיד (גדלין) הוא יוצא דופן ביכולת ההתיחסות שלו לבני אדם, ואני לא (לא כל בני האדם נולדו שווים).  אבל יש גם באמת שינוי מודע במדיניות.  אין לי מדיניות של דלת פתוחה. גדלין הקריב את עצמו למענכם ואני בניגוד לו איני מוכן להקריב את עצמי. אי לכך אני מוכן לקבל סטודנטים אך ורק בשעות קבלה, אך ורק בנושאים בעלי היבט אקדמי, ורק אם היתה הפניה ממזכירת המחלקה (ראה FAQ). בפרט אני לא  מוכן לשרת בתפקיד של "עובד סוציאלי".  אין אני אומר זאת בסרקזם. גם לדעת "האוניברסיטה" צריך להיות חבר סגל שיש לו פונקציה של "עובד סוציאלי".  מעבר לכך, אני חושב שמבחינת "הרצוי" אתם צודקים.

אז למה שיניתי מדיניות?  את זה כבר הסברתי. אני לא מסוגל לעמוד בעומס המשימות.  יש אנשים שחושבים שמגדל השן האקדמאי מנותק מהמציאות. אך אין זה כך. החינוך וההשכלה, לרבות ההשכלה הגבוהה אינם בראש סולם העדיפות הלאומי. כאשר מערכת (המדינה, מערכת החינוך, האוניברסיטאות) נכנסת למשבר, הראשונים שנפגעים הם "החלשים". זה עניין של הישרדות. עד כמה שזה נשמע אכזרי הדאגה היא תמיד לשמור על "האליטה". בלי אליטה המערכת מתמוטטת ואז אין עתיד.

אז עכשיו אנו מגיעים לענין של "הרצוי" מול "המצוי". בתנאי התקצוב הנוכחיים לא ניתן לתת לכם את רמת השרות הרצויה.  המחלקה שלנו זקוקה באופן דחוף לעירוי של סגל חדש (כמחצית מתוך חברי הסגל הרשומים באתר הפיסיקה כבר פרשו או נמצאים בתהליכי פרישה). ראש המחלקה עושה את כל שביכולתו להשיג "תקנים" מהנשיא.  במציאות כפי שהיא - "צריך לקצץ" (שונאי האוניברסיטאות יגידו "צריך להתיעל").  אז הראשונים שנפגעים הם החלשים. במקרה שלפננו - אין דלת פתוחה. אם האוניברסיטה "תאנוס" אותי לישם מדיניות של דלת פתוחה אז לא יהיה "מחקר". מי שחושב שבמציאות הנוכחית ניתן להמשיך לתפקד ולהשתפר משלה את עצמו.   



מתוך הפורום:

לידיעת כל הכותבים פה כבר דיברתי עם דורון כהן לא אחת, אבל דורון כהן, למי שקרא מלכוד עשרים ושתיים מתנהג כמו מייגור מייגור. הוא אינו מוכן לשמוע סטודנטים, בטח לא על מרצים אחרים ובטח לא על גדול הפיסיקאים במאה העשרים וה עשרים ואחת מרצנו המהולל השנון והחנון אהרוני. שרק התחלתי לדבר על אהרוני מולו , הוא פשוט אמר לי שהוא לא מעוניין לשמוע מה יש לי , או לכל סטודנט אחר לומר על מרצה זה או אחר, המרצה הוא ריבון! זה ציטוט, למי שלא מבין( MOJO כנראה) אז דיקטטור עושה מה בראש שלו, ואתם הסטודנטים יכולים לחלל.

דורון אינו מוכן לקבל סטודנטים לדבר איתם בשום צורה שהיא. [הוא] נצמד לחוקי האוניברסיטה כאילו היו חוקת ארצות הברית. ומתנהג כמו יושב ראש ועד הנדסת חשמל. חשוב לציין שהיושב ראש הקודם מיכאל גדלין היה נחמד, הקשיב לסטודנטים והבין את תפקידו עזר רבות לשפר את המחלקה (והוא) ולא אף אחד אחר גרם למחלקה לפיסיקה להיות כזו גדולה .דודורון הורס במו ידיו את המחלקה, עם תפיסת עולם שעדיף שלא תכתב או תאמר באיזושהוא מקום .

---

את כל המכתבים של דורון כהן גם צריך לפרסם, כדי שאנשים יראו איזה מדיניות יפה יש לנו פה. במקום להראות את מצגות "למה כדי ללכת ללמוד פיזיקה בבן גוריון?  למה באמת כדאי? כי זה בחור שאף אחד לא שמע עליו!


תגובה (ד.כ.) : 

ללא תגובה. ההדגשות בירוק הן שלי.



לשם איזון אני רוצה להראות שיש גם דברים נחמדים שנאמרים בפורום
(שחס וחלילה לא יחשבו שאני מפלצת):

אני מאוד נגד, מאוד, פסילת אדם ומרצה לפני שהיתה לך הכרות אישית איתו. במקרה של דורון כהן, אין לך מושג כמה אתה טועה. מדובר באדם טוב, מרצה טוב, שמשקיע המון מזמנו בסטודנטים של המחלקה. אפילו אם יש כאלה שיגידו שהוא לא היה ברור בקוואנטים 2 (ויש כאלה), אפילו אם הם יגידו גם שהמבחן היה קשה (והוא לא היה קל), כל מי שלמד איתו חייב להודות שהשקעת הזמן של דורון בסטודנטים שלו מתחרה רק בזמן שגדלין מקדיש, וזה מתבטא בשעות הקבלה כשבאים אליו, זה מתבטא בשיעורי הבית שהוא כותב, ודואג או לפתור חלק מהם בעצמו, או שהמתרגל יפתור, וזה מתבטא בנכונות שלו ללכת לקראת הסטודנטים (הוספת שעות לימוד מעבר למקובל, מגן 30% על הגשת רוב ש"ב, ועוד). מאז שהוא יו"ר ועדת הוראה, אני רואה סימנים ראשונים לכך שבמחלקה הזאת בכלל שמים לב לכך שיש דבר כזה שקוראים לו "הוראה", על כל המשתמע מכך. בקיצור, אני אישית מאמין שדורון כהן עשה ועושה רק טוב למחלקה שלנו. כן ירבו.

---

תפסיקו לבכות, שנים על גבי שנים עוברים סטודנטים במחלקה לפיסיקה בבאר שבע. באופן מפתיע הם גם מצליחים לסיים וגם להשתלב במחקרים (אפילו של דורון כהן שאגב משקיע את נשמתו עבורכם הבכיינים). זה היה ידוע ונשאר כך, שהאוניברסיטה היא מוסד מחקרי בראש ובראשונה ולאחר מכן מוסד לימודי וכך בכל האוניברסיטאות בעולם!

---

רק לידע הכללי שלכם, למרות שדורון כהן כל הזמן אומר שמדובר במכון מחקר ולא מכון הוראה, הוא בעצמו משקיע המון בקורסים שהוא מעביר.

---

כדי להשלים את התמונה אני חייב לומר שהקורס שלו היה מצוין, מכל הבחינות (חומר, מרצה, השלמות, אתר באינטרנט, מבחן הוגן, תרגילים ה כ ל ) והסקר הוראה גם הראה על זה. בלי ספק הוא השקיע בקורס מא' ועד ת'. אחד הקורסים הכי טובים שעברתי. אבל לדעתי את תפקידו כיו"ר הוא עדיין לא ממלא כראוי. משהו בסיסי למשל לדעתי הוא דלת פתוחה לסטודנט כי הוא היחידי שאפשר לפנות אליו לפתרון בעיות אישיות וכו'. ואני יודע שזה מפריע לעבודה ושותה זמן ויש המון סטודנטים אבל מה לעשות...זה התפקיד וזה מה שהוא דורש ועובדה שגדלין עשה את זה מצוין.... וגם רמי בורשטיין יודע על מה מדובר-יחס אישי ודלת פתוחה וכו'.... ואני מאחל לדורון שישנה את הדברים במהרה ושיצליח כי הוא כן נראה לי אדם טוב ושיודע לעשות דברים רק שקצת ירד אל העם....




ולקינוח (מן הפורום)


למר דורון כהן הנכבד: כחלק מרכזי מכל מוסד אקדמאי חילוקי דעות הן אבני יסוד. מהיכרותי הקצרה איתך (קוונטים 2) התרשמתי שאינך סבלני כלל לדעות אחרות והאמונה העיוורת הזאת בדרכך שלך לא מותריה כל פתח לדעות שונות , קרי- דעות סטודנטים!!! מאחר ומחאות מכובדות הן סמן ימני עבורי אני פשוט קורא לך לעצור רגע, לנשום עמוק, ולחשוב טוב כיצד קיצוניותך תורמת לקידום האוניברסיטה ובפרט רמת ההוראה אשר דרוש לה חיזוק שלא יתואר בכלל.בכל מקרה לסיום אני אומר במקום לבזבז זמן יקר על התנצחויות עם סטודנטים, למד את בעיותיהם ותתיחס אילהם בכבוד. התוצאה אני מבטיח לך תפתיע אפילו אותך (אפילו!!!)
האוניברסיטה היא אמנם מכון מחקר אך אני משוכנע שאתה מבין היטב כי ללא סטודנטים חזקים ושבעי רצון(אין כאן כוונה לקורסים קלים) עתיד האוניברסיטה שחור משחור
בכבוד רב דיראק!!!


תגובה (ד.כ.)

יש אמרה של חז"ל שמאוד מתאימה  כתגובה למכתב הזה (הפוסל, במומו פוסל).  מכתבים מתלהמים כאלה לא מוסיפים לכם כבוד (אני מתנצל להלן על ההתיחסות הקולקטיבית. ברור לי שהכותב מיצג דעת מיעוט). תזכרו שכל  אחד בעולם יכול לקרוא את מה שאתם כותבים, וגם את מה שאני כותב,  ולהגיע למסקנות בעצמו. לא קשה לזהות פנטיות גם כאשר היא מנוסחת כהסתיגות מפנטיות. 

אל מנהל הפורום (ליאור): אל תצנזר בבקשה שום הודעה בפורום. מבחינה טקטית עדיף לתת במה גם למתלהמים. הסטודנט השפוי מסוגל לשפוט בעצמו את מה שהוא קורא, ולהחליט בעצמו אם (לדוגמה) אני "קיצוני" בעל "אמונה עיוורת", והאם באמת רמת ההוראה במחלקה "דורשת חיזוק שלא יתואר".
 
אין אני טורח לתת תשובה ענינית ל"מכתב" זה.  אני מאמין במעשים ולא בדיבורים. וכל מי שתמה על איזה "מעשים" אני מדבר יכול ללכת לאתר הפיסיקה ולהסתכל (מקום טוב להתחיל זה הקישור ABOUT בתחתית דף הכניסה לאתר המחלקה).
 
יש נקודה אחת שהיא נכונה: בטח אתם שואלים את עצמכם (אולי גם כמה חברי סגל קוראים את מה שגדלין ואני כותבים ומרימים גבה)  מדוע אני מבזבז את זמני  על "התנצחויות" עם סטודנטים. התשובה  הרשמית היא: הסברה, שקיפות, בניית ערוץ תקשורת להדברות, קבלת ביקורת בונה, נסיון לשפר את האוירה במחלקה ואת רמת ההוראה. למרות שאתם אנשים מבוגרים ולא ילדים אני מרשה לעצמי אפילו לומר "חינוך" (מילה שאני לא אוהב כיוון שיש לה קונוטציה של התנשאות) .   התשובה היותר אמיתית היא:   התמכרות.  (אהה! יצא המרצע מן השק. עכשיו יהיה יותר קל להשמיץ אותי). קראתי את מה שכתבתם בפורום וכל הפיוזים "קפצו" לי.  מה לעשות: הפסיכולוגיה  שלי אינה שונה משלכם.  כל השאר הוא הסטוריה המתוארת במדור "מה הקטע". 

עכשיו יש לנו ערוץ הידברות מסודר (ראו תגובתי לרשימת הבקשות) ולכן משימתי העיקרית היא להיגמל מהפורום ולהשקיע יותר זמן במחקר  (אם חס וחלילה התפוקה המחקרית שלי תרד זה יהיה רע מאוד...).  אני לא אסתיר מכם שכבר מספר פעמים החלטתי השבוע להפסיק לענות למכתבים בפורום. אבל מה לעשות. זה היה שבוע שבו בדקתי מבחנים בקוונטים 2 ובקוונטים 3 והייתי זקוק "לפרוק את התסכולים" במקום כלשהוא. כמו שאתם עושים...



תגובה (מן הפורום)

חוץ מזה הייתי ממליץ לדורון לא לקחת באופן אישי כל מני ביקורות מתלהמות.
אני בטוח שכשהוא היה סטודנט גם לו היו מרצים שהוא היה מאחל להם התפרקות גרעינית מואצת...


תגובה (ד.כ.)

למרות שנשבעתי שאני נגמל מהפורום אני לא יכול להתאפק.
ברצוני לספר לכם סיפור.

על פי מיטב זכרוני מה שהרס לי את ממוצע הסיום (פרט לספורט)
היה קורס "בחירה כללית" שנקרא "סגנונות בקולנוע".
המרצה היה טיפוס בוהמיני שלבש קסקט ודוקא
נהנתי מהקורס שלו שהיה עסיסי. אבל מה לעשות שפסגת
הקורס (והבסיס לציון) היה הקרנת סרט צרפתי שחור לבן
(עם תרגום לאנגלית) בשם "ילדי גן העדן". אני חושב שההקרנה של
סרט הווידאו (שריד ממלחמת העולם השניה, או אולי בעצם זו היתה בכלל
מסרטה עתיקה ומטרטרת ולא מכשיר ווידאו) היתה איזה 4 שעות.
אני מודה שהיה קשה לי להתרכז ואני לא בטוח שאני מסוגל
לשחזר את העלילה.
יש לסיפור פואנטה: לאחר מספר רב של שנים
התברר שההורים של אשתי מעריצים את הסרט הזה.
אז עשינו מאמץ מיוחד ורכשנו אותו עבורם
ליום ההולדת (אני כבר לא זוכר איך).
זה היה לפני מספר שנים. יכול להיות שאני צריך לראות את
הסרט הזה פעם שניה. זו תהיה סימולציה של "לקיחת קורס פעם שניה".

לסיכום: אני דוקא זוכר את המרצה לטובה!!!
לקחים: לא להסתכן עם קורסים של "בחירה כללית".


תגובה (מן הפורום)

לא ניתן להיגמל. האינטרנט זה האופיום של המאה ה 21..
אם תשים לב, אנשים מעדיפים להיות בפורום יום לפני מבחן מאשר ללמוד אליו.